מדינת ישראל נ' זוהר ואח'

החלטה

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות קשר לפשע, מסירת הודעה כוזבת, וניסיון לקבלת דבר במרמה.

כעולה מכתב האישום, נטען כי בשלושה מקרים בין השנים 2007 ל – 2008, המשיבים יצרו קשר להעלים רכבים של אזרחים, על מנת שאותם אזרחים יזכו לקבלת כספי הביטוח המקיף.

כתב האישום הוגש היום ובאי כח המשיבים לא טענו לראיות, שכן טרם היה סיפק בידם לעיין בחומר החקירה.

יחד עם האמור, ובפתח הדיון, העלו באי כח המשיבים טענה מקדמית ולפיה אין עילת מעצר ולפיכך דין הבקשה, על פניה, להידחות.

כפי שטענו באי כח המשיבים, עסקינן בעבירות מלפני כשנתיים או שלוש, שלוש עבירות במספר.

אין מדובר לשיטת ב"כ המשיבים, בעבירות מתוחכמות, עבירות לגביהן יש עילת מעצר מסוכנות כפי שנקבע בבש"פ, 5431/98 בעניין רוסלן פרנקל.

ב"כ המבקשת הסביר כי מדובר במכת מדינה וכי ישנה קלות בלתי נסבלת שבביצוע עבירות מרמה של ביטוח.

נטען כי בכתב האישום מצויות 3 עבירות אולם האופן בו בוצעו העבירות, מעלה תחכום רב בשיטת הביצוע.

בבקשה נטען כי למשיבים עבר פלילי ,אולם התברר כי מדובר בעבר פלילי שהתישן בעיקרו. בכל אופן מדובר בעבר פלילי ישן, דבר עליו אין חולק.

בהלכת פרנקל שלעיל, נקבע כי קיימת עילת מעצר בעבירות רכוש כאשר ישנו תחכום ושיטתיות. אוסיף כי כאשר מדובר בפריצה לבתי אזרחים, ישנו חשש להתפתחות אלימה של האירוע, כמו גם בנסיבות של ביצוע העבירה בשעת לילה וכיו"ב.

בענייננו כפי שצוין, מדובר בשלושה מקרים שבוצעו לפני כשנתיים, שלוש.

אין מדובר תחכום רב, בביצוע המקרים שכן כפי שאישר ב"כ המבקשת, המשיבים לא הפעילו אחרים אלא בעצמם לקחו את הרכבים לאותו גורם בשטחים עמו היו בקשר, דבר המלמד כי ככל שנטענת טענת תחכום, טענה זו בסופו של דבר, מוגבלת בהיקפה.

הטיעון לפיו מדובר בעבירה קלה לביצוע, כמו גם טיעון לפיו מדובר במכת מדינה, הינו טיעון רלוונטי בעיקרו של דבר, לתיק העיקרי. כידוע שלב המעצר אינו מקדמה על חשבון העונש.

חזרתי וביקשתי מב"כ המבקשת פסיקה התומכת בעילת המעצר, אולם נאמר לי כי לא ניתן יהיה להציג היום פסיקה.

מכאן, שככל שקיימת עילת מעצר, מדובר בעילה חלשה ביותר שאינה מצדיקה מעצר אלא שחרור לחלופה.

שאלתי את ב"כ המבקשת האם יש טעם בחלופה כמו מעצר בית, תחת פיקוח. התשובה שקיבלתי הייתה שנוכח העבירות, מן הראוי שהמשיבים יהיו מוגבלים בתנועותיהם.

לא השתכנעתי מהתשובה שכן, ככל שמדובר במשיבים מתוחכמים, ממילא יוכלו הם להפעיל אנשים אחרים להמשיך בעבירות הנטענות גם ממקום מעצר הבית, ולחילופין, אם מדובר במשיבים המבצעים את העבירות לכאורה באופן ישיר, תוך יצירת קשר אישי עם האזרחים המבקשים להונות את הביטוח, וקשר אישי עם גורם בשטחים, כולל הובלת הרכבים בעצמם, הרי אין מדובר במשיבים כל כך מתוחכמים.

לפיכך ולאחר ששקלתי את עמדות הצדדים, מצאתי להורות על שחרור המשיבים בתנאים הבאים:

התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪.