מדינת ישראל נ' זגורי(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפת בת זוג, ניסיון תקיפת בת זוג, איומים והיזק בזדון המיוחסות לו בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר דיוני.

בהתאם להסכמה, הטיעון לעונש היה פתוח ובעוד באת כוח המאשימה מבקשת להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה והתחייבות, הרי שהסנגורית מבקשת להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם- מאז 10.10.09, כאשר לצד רכיב זה, הנאשם מבקש לפצות את אשתו ובני ביתו בגין האירוע, זאת על מנת שיוכל להניח את האירוע מאחוריו ולחוג את חג הפסח- חג החירות בחיק משפחתו.

שקלתי נסיבות העניין וטיעוני באי כוח הצדדים.

יצויין כי טרם מתן גזר הדין הגישה הסנגורית לבית המשפט מספר גזרי דין של מותבים שונים, לרבות של הח"מ, בהם הקלו לשיטתה בתי המשפט עם נאשמים במקרים – שאליבא דהגנה - נסיבותיהם חמורות יותר והיא מבקשת לגזור גזירה שווה מאותה ענישה.

בכל הכבוד הראוי, לא אוכל לראות עין בעין עם ההגנה את הטענה שמדובר באלימות המצויה ברף התחתון, כך גם לא אוכל לייחס לקולא את העובדה שהדברים נעשו בעידנא דריתחא בתקופה משברית של המשפחה, ככל שערה אני למצוקה הנפשית בה היה נתונים בני הזוג בעקבות הליכים פליליים בתחום הבנייה – (במסגרתם ניתן נגדם צו הריסה ואיסור שימוש וכן קנס בסך 40,000 ₪) – אין בכך כדי להצדיק התנהלות אלימה בכל רף שהוא.

קבלת טענה כזו עלולה להוות מסר מטעה לפיו במקום בו נקלעים בני משפחה לתקופה משברית ינתן "רישיון לאלימות". קורה כי בני משפחה נקלעים למהמורות וסערת רוחות, אך חלילה למי מבני הזוג לחצות את הגדר ולהדרדר לכלל אלימות בעקבות אותן מצוקות.

לא זאת אף זאת, מאחר ששני בני הזוג היו נתונים "באותה סירה" של כתב האישום והענישה, הרי לא ברור מהיכן צמחה דווקא לנאשם הזכות לנקוט באלימות כלפי המתלוננת מחמת אותו "לחץ כלכלי".

עובדות כתב האישום מלמדות על אירוע קשה אליו נחשפו המתלוננת וכן ילדיהם הקטינים והדברים נלמדים מעובדות כתב האישום המתוקן ולפיהן:

במהלך ויכוח שהתגלע בין בני הזוג ביום 10/10/09 נטל הנאשם כסא פלסטיק וזרק אותו לעבר המתלוננת. למרבה המזל הכסא החטיא את המטרה .

המתלוננת יצאה את הבית בעקבות זאת והלכה לבית חמותה המתגוררת בסמיכות.

לאחר שהנאשם נרדם חזרה המתלוננת לבית.

כחמש שעות מאוחר יותר, בבית, התגלע ויכוח נוסף בין המתלוננת לנאשם שבעקבותיו שפך הנאשם על פניה של המתלוננת משקה.

המתלוננת יצאה מהבית ובעודה יוצאת את הבית לקח הנאשם כסא פלסטיק וזרק אותו לעברה. למרבה המזל הספיקה המתלוננת לצאת את הבית ולסגור אחריה את הדלת והכסא פגע

בדלת הכניסה וכתוצאה מכך ניזוקה ונשברה אחת מרגליו.

בעוד הנאשם אוחז בכסא וזורק אותו לעבר המתלוננת אמר למתלוננת כשבנם הקטין במקום: "אני ארצח אותך, אני אשרוף את אמא שלך".

. בהמשך, פנה הנאשם לצאת אחר המתלוננת ובעוד בנו מנסה להרגיעו אמר לו והנאשם: "אני אדקור אותה עשרים דקירות".

. בתגובה, עמד הבן בדרכו של הנאשם ויצא את הבית לכיוון בית סבתו.

בהמשך נכנסה הבת עדן לחדר השירותים והזעיקה משטרה למקום.

בין לבין בבית אמו פנה הנאשם לעבר המתלוננת בעודו אוחז בבקבוק ואמר לה: "אם אדע שאת תצאי כל פעם ותברחי מהבית אפגע בכך".