מדינת ישראל נ' וטורי(עציר) ואח'

החלטה

החלטה זו הינה המשך להחלטותיי מיום 28.3.10 ומיום 5.5.10.

בהחלטתי מיום 28.3.10 קבעתי, כי מתקיימות לגבי המשיב ראיות לכאורה ועילת מעצר, והוריתי על קבלת תסקיר מעצר שיבחן התאמתה של חלופת מעצר לגביו.

בדיון שהתקיים ביום 4.5.10 נחקרו המפקחים המוצעים, והצדדים טענו את טענותיהם; אולם מאוחר יותר הסתבר, כי לאחד המפקחים שהוצעו יש רישום פלילי, ועל כן ביקש ב"כ המשיב לדחות את הדיון על מנת להציע מפקח חלופי. לפיכך ניתנה על ידי ביום 5.5.10 החלטה בה הוריתי על שחרורו של שאול עבודי (להלן: "עבודי"), הנאשם ביחד עם המשיב בהליך זה, למעצר בית; ודחיתי את המשך הדיון בענינו של המשיב.

בדיון שהתקיים ביום 9.5.10 נחקרה המפקחת החלופית שהוצעה על ידי ב"כ המשיב. כעת נותר לבחון, האם יש בחלופת המעצר המוצעת כדי להשיג את מטרות המעצר.

שירות המבחן המליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית אחותו, בפיקוחם של מספר בני משפחה. להערכתו, "ניתן להפחית סיכון להישנות מעשים לא חוקיים" באמצעות שילובה של חלופה זו עם טיפול במסגרת קבוצה טיפולית לעצורי בית. בתסקיר מוסבר, כי שירות המבחן ממליץ על החלופה "במיוחד בשל מגבלותיו המנטאליות של ששי והצורך בסביבה מוכרת ולא מנוכרת".

בהחלטתי מיום 28.3.10 קבעתי, כי מתקיימת לגבי המשיב עילת המסוכנות. עוד קבעתי, כי מידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב עולה בעוצמתה על זו הנשקפת מעבודי. זאת הואיל ובנוסף למסוכנות הנובעת מטיבן של העבירות המיוחסות לו, למשיב הרשעה קודמת מן העת האחרונה בעבירות דומות. ביום 2.6.09 הורשע המשיב, בין היתר, בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ואיומים; ונגזרו עליו חודשיים מאסר לריצוי בפועל בעבודות שירות, וכן מאסר מותנה בן תשעה חודשים, שיהא בר הפעלה אם יורשע בעבירות המיוחסות לו. בחלוף מספר חודשים בלבד מאז ביצוען של העבירות הסתבך המשיב בביצוען של העבירות נשוא הליך זה.

אין בידי לקבל את המלצת שירות המבחן. ראשית, בתסקיר המעצר אין התיחסות להרשעתו הקודמת של המשיב, למעט בהקשר של דבריו לקצין המבחן, כי החליט להפסיק להשתמש בסמים עקב ההרשעה. שנית, בתסקיר נאמר, כי המשיב "לא פועל מתוך תכנון והאירועים המכשילים הינם תגובה לסיטואציות המסלימות בשל עמדות סטריאוטיפיות ובשל ניסיון עבר שלילי". דווקא תיאור זה, של אדם הפועל ללא שליטה, מצביע על מסוכנות, שאין בחלופה המוצעת כדי לאיינה.

כאמור לעיל, ביום 5.5.10 הוריתי על שחרורו של עבודי למעצר בית. ואולם ענינו של עבודי שונה מענינו של המשיב, הן לאור ההבדל בעברם הפלילי של השניים, והן לאור העובדה, כי בתסקיר המעצר התרשם שירות המבחן לגבי עבודי "מהערכת סיכון נמוכה", מה שאין כך לגבי המשיב. יצוין כי בהחלטתי לגבי המשיב מביאה אני בחשבון את קביעותיי לגבי עוצמת הראיות לכאורה בהחלטתי מיום 28.3.10. באותה החלטה קבעתי, כי לגבי עבירות האיומים והעלבת עובד ציבור ישנן ראיות טובות לכאורה, והואיל והמאסר המותנה התלוי ועומד נגד המשיב מקיף גם עבירה של איומים, הרי שהוא יהא בר הפעלה אף אם יורשע המשיב רק בעבירות אלה, ולא בעבירות התקיפה, לגביהן קבעתי, כי עוצמתן של הראיות לכאורה פחותה.

אשר על כן הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ו אייר תש"ע, 10/05/2010 במעמד הנוכחים.

מעין צור, שופטת