פ"ל
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
|
4625-04-10
13/03/2011
|
בפני השופט:
מרדכי כדורי
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל באמצעות לשכת תביעות תעבורה ירושלים
|
הנתבע:
מוטי ניר דיין
|
גזר-דין,החלטה |
גזר דין
הנאשם שלפני הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה בזמן פסילה.
עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה הטומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל, ולא פחות מכך משקפת התייחסות של ביזוי החוק (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל). הנוהג בזמן פסילה ממשיך לסכן את שלום הציבור לאחר שבעבר כבר הוכיח כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, ומוכיח במעשיו כי לא ניתן להרחיקו מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב (רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן).
יש בעבירה זו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל).
חומרתה של העבירה מצדיקה הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל, ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל).
אין בידי לקבל את טענת ההגנה כי הנאשם לא הבין שהוא פסול מלנהוג ברכב פרטי. כלל הוא כי הודאה בעובדות כתב האישום פרושה שאלו העובדות המהוות תשתית לגזר דין שייגזר (ע"פ 8314/03 רגאח נ' מדינת ישראל). בנוסף, לא הוצגה לפניי תשתית ראיתית שיהיה בה לבסס הצדקה להנחתו הנטענת של הנאשם כי לא נפסל מלנהוג ברכב פרטי. גם אם עצם את עיניו מפסילתו, אין בכך כדי להקל עמו.
עברו התעבורתי של הנאשם מכביד. לנאשם לא פחות מ-59(!) הרשעות קודמות, כולל אי ציות לאור אדום, מספר עבירות טלפון, מספר עבירות של נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, מספר עבירות מהירות, אי ציות לתמרורים, ואף שתי עבירות של גרם תאונת דרכים ועבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילה.
לנאשם גם עבר פלילי הכולל, בין היתר, עבירה של שימוש ברכב ללא רשות בעליו ונטישה, ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל.
לקולא, יש להביא בחשבון את הודאתו של הנאשם בפתח ההליכים נגדו, את פרק הזמן הארוך שחלף מאז נגזר עליו עונש המאסר, את הליך השיקום מסמים שעבר לאחר צו מבחן שניתן בגזר דין מיום 28/6/2007, את מצבו הרפואי אשר נגרם כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב ואת העובדה שהנאשם שיקם עצמו, ולאחר שבעבר נמצא כלא מתאים לנהיגה עקב אי התאמה אישיותית, שיקם עצמו וקיבל לידיו רישיון נהיגה קבוע.
בהתחשב במכלול השיקולים הנ"ל נראה לי שאין מנוס מלמקד את הענישה בעונש של מאסר בפועל. לאור עברו של הנאשם, אין מקום לאפשר לו לרצות את המאסר בדרך של עבודות שירות.
עם זאת, אין להטיל על הנאשם קנס או פסילה בפועל.
אני דן איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:
1.אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך חודש. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בתחנת המשטרה במגרש הרוסים ביום 3/4/2011 עד לשעה 08:30.
2.אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 7 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10 א' ו/או 67 לפקודת התעבורה תשכ"א–1961, שעניינם נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום ז' אדר ב תשע"א, 13/03/2011 במעמד הנוכחים.
מרדכי כדורי, שופט
החלטה
מעכב ביצוע גזר הדין למשך 45 יום מהיום.
המזכירות תשיב את תיק פ 3116/06 שהועבר בהתאם למפורט בפרוטוקול מיום 12/7/2010.
ניתנה והודעה היום ז' אדר ב תשע"א, 13/03/2011 במעמד הנוכחים.