מדינת ישראל נ' דוידוב(עציר) ואח'

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

לנסיבות נדרשתי בהחלטה לראיות מיום 26.1.14.

קבעתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לתכנון עיקוב, שוד ושיבוש מהלכי משפט.

המשיבים קשרו קשר ביניהם לשדוד סוחר תכשיטים. השניים עקבו אחריו ובשעת כושר מסוימת, ניגשו אל מכוניתו. אחד מהם פתח את דלת תא הנוסע וגנב תיק ובו תכשיטים בשווי של 200,000 ₪. המתלונן ניסה להתנגד ומי מהמשיבים היכה אותו באמצעות מכת אגרוף בפניו ושבר את אפו.

לאחר מכן נמלטו השניים באמצעות המכונית איתה הגיעו למקום. בהמשך, הוציאו השניים את תכולת התיק מהתיק וזרקו אותו בשטח מבודד.

בשעת מעצר המשיבים זמן קצר לאחר ביצוע השוד , נמצאו התכשיטים ברשותם.

כמצווה עלי על פי חוק, הוריתי על קבלת תסקירי מעצר לשם בחינת חלופת מעצר.

התסקיר בעניינו של המשיב 1 מתייחס לעברו הפלילי, לתיק עומד ותלוי – עבירה של החזקת סכין - ולנסיבותיו האישיות.

קצינת המבחן קבעה כי למשיב עבר בתחום הפסיכולוגי והפסיכיאטרי והוא טופל תרופתית. המשיב מוכר לשירות המבחן מהליך קודם בשנת 2010.

בשיחה הנוכחית התרשמה קצינת המבחן כי המשיב מרוכז בהשגת הון כלכלי לצורך רכישת נכסים עבור בת זוגו ובתה. עוד נקבע, כי הוא נוטה לצמצם את חלקו באחריותו לאירוע וקיימת התרשמות מתפיסה המאופיינת בהעדר גבולות פנימיים. עוד עלה מהשיחה כי המשיב מנהל קשרים שוליים אותם הוא מתקשה לבחון, הוא מודע לחלקיו האלימים אך אינו משייך אותם להסתבכות הנוכחית.

עוד הוסיפה קצינת המבחן כי בהעדר מסגרת תעסוקתית מוגנת, עולה רמת הסיכון להישנות ההסתבכות.

אחר כל אלה נקבעה רמת סיכון בינונית. לפי שקצינת המבחן התרשמה מהמפקחים המוצעים, הוריו ואחיו, היא המליצה לשחררו לחלופת מעצר לצד הטלת צו פיקוח מעצר.

התסקיר בעניינו של המשיב 2 מתייחס לנסיבותיו האישיות. קצינת המבחן סבורה ,כי תפקודו הנורמטיבי במהלך השנים והעדר הרשעות קודמות מוליכים לכלל מסקנה כי רמת הסיכון במצבו נמוכה. גם כאן יש המלצה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, לצד פיקוח מעצר.

התובעת מתנגדת לאמץ את המלצות התסקירים, מפנה, לנסיבות החמורות של האירוע ולתוצאות הלא קלות. בעניינו של המשיב 1 מטעימה התובעת כי יש עבר פלילי רלבנטי בתחום העבירות נגד הגוף. בעניינו של המשיב 2 מפנה התובעת לכתב אישום העומד ותלוי שעניינו איומים על שוטרים אשר הוזעקו לדירתו בשעה שחירף וגידף את אשתו.

הסניגור ביקש לאמץ את המלצות התסקירים. בעניינו של המשיב 1 ההרשעה מתייחסת לשעה בה עבד כמאבטח. הוא אוים על ידי המתלונן שבוע ימים קודם לאירוע, ומשהגיע המתלונן בשנית ביקש המשיב מחבריו להזעיק משטרה. לגבי משיב 2, מפנה הסניגור להעדר הרשעות. באשר לכתב האישום העומד ותלוי, מציין הסניגור, מבלי להקל ראש, כי אין מדובר בעבירות ברף הגבוה לפי שהמשיב לא איים על אשתו אלא גידף אותה בלבד.

בבואי לשקול עניינם של השניים, אני מביא אל ליבי מצוות המחוקק והפסיקה כי ביהמ"ש מחוייב לבחון חלופת מעצר, כל אימת שהדבר ניתן. בבוא העת, יתנו המשיבים את הדין ואין המעצר מהווה מקדמה על חשבון העונש.

אלה הנדבכים הצריכים לעניין:

1.לשם הישנות העבירה או דומות לה, על המשיבים להיוועד יחדיו או עם אחריםולבצע פעולות מקדימות.

הרחקתם זה מזה, ומרחובה של עיר, תפיג במידה רבה את מסוכנותם.