מדינת ישראל נ' דהן אברהם

בפני

השופטת מרים קסלסי

הכרעת דין

הנאשם הואשם בכך שביום 24/2/11 שעה 17:00 בכביש עוקף יריחו, מס' 90 יצא לעקיפה כאשר הדרך לא היתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע העקיפה בבטחה, ובכך גרם לסיכון נסיעתו של רכב אחר (גי'פ צבאי שנסע בנתיב הנגדי), בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות"). אין מחלוקת כי במקום מותרת עקיפה ואין גם מחלוקת כי הנאשם לא נסע במהירות העוברת את המהירות המותרת. השוטר שהיה עד לעקיפה נסע לפני הנאשם.

המחלוקת בין הצדדים

לטענת המאשימה העקיפה הלא בטוחה התבטאה בכך שרכב הנאשם עקף בבת אחת חמישה רכבים: שני רכבים פרטיים, שני אוטובוסים והרכב המשטרתי בו נהג העד השוטר סולימאן נאג'י, בנתיב הנגדי נאלץ ג'יפ צבאי לבלום ולסטות לשוליים וכי כמעט פגע במעקה הבטיחות שמימינו. (ראה ת/1 ) הנאשם טען שלא היו דברים מעולם וכי עקף בצורה רגילה ולא מסוכנת.

ניתוח העדויות

מטעם המאשימה העידו עת/1 שהיה עד לעקיפה וכן שוטר נוסף שהתבקש לעצור את הנאשם, אך לא ראה את ביצוע העבירה. עדותו של עת/1 כמו גם המזכר שרשם היו מהימנים בעיני, אין לי ספק כי אכן הבחין בנאשם כשהוא עוקף בצורה מסוכנת וכי הבחין בג'יפ צבאי הסוטה לשוליים. הניסיון לפגום במהימנותו כאילו היתה לו סיבה להתנכל לנאשם משום שזה האחרון הצליח לעקוף את השיירה לפני שעשה זאת השוטר, לא יצלח, באשר אין הוא סביר. מדובר בקצין בכיר ושוטר מיומן שהעיד כי העבירה שהבחין בה היתה כה חריגה שמצא לנכון לדווח עליה. לשאלה האם העקיפה היתה מסוכנת השיב: "באחריות חד משמעית. אני נוסע על הכביש 25 שנה ואני כל יום עושה 5 שעות הלוך וחזרו ואני רואה עשרות ואולי מאות עבירת תנועה. אבל העבירה שלו (...הושמט מהפרוטוקול מילותיו המתייחסות לחומרתה של העבירה ביחס ליתר העבירות שהוא נוכח בהם בנסיעתו) אני לא מכיר בן אדם והוא לא מכיר אותי ואין לי שום קשר, אני אומר לך שראיתי אותו ממש אדם שיכל להרוג על סתם וזו הסיבה שרציתי לעצור אותו" (פרוטוקול עמ' 3 ש' 2-6).

מטעם ההגנה העיד הנאשם. מחקירתו עלה כי פעמיו היו מועדות לבנק שעמד להיסגר, אולם "מנהל הסניף חיכה לי ולכן לא הייתי לחוץ" (פרוטוקול עמ' 6 ש' 11). אין סתירה בין הטענה כי הנאשם נהג במהירות מותרת ואף פחות מכך, בעת שנסע אחרי שיירת הרכבים, לבין פזיזותו בלקיחת החלטה לעקוף, כדי להגיע בזמן לבנק. לקוח שבפניו כברת דרך ארוכה ויודע שמנהל הבנק מחכה לו לאחר שעות הפתיחה של הבנק, לא ישכנעני כי עובדה זו לא השפיעה עליו בעת נהיגתו וכי נסע בשאננות ובשלווה בעת שעקף בבת אחת חמישה רכבים!

עוד העיד הנאשם כי היו רגעים בזמן העקיפה ששדה הראיה אינו פתוח, אולם הכחיש קיומו של הג'יפ בנתיב הנגדי וכך אמר:

"לא. כיון שהזמן היחיד שלא רואים מה קורה לקראת סוף העקיפה זה שיוצאים לעקיפה באוטובוס הראשון ולאחר מכן אני רואה מה קורה כי שדה הראיה פתוח" (עמ' 6 ש' 28-29). "

עצם הניסיון לעקוף בבת אחת שיירה של חמישה רכבים ביניהם שני אוטובוסים, החוסמים את שדה הראיה לרכב נמוך מהם, בכביש המתעקל קלות, היא כשלעצמה יוצרת את הסיכון שבעקיפה ומעמידה את הנאשם ואת המשתמשים בכביש בסיכון, שכן השיירה ממשיכה לנסוע וכאשר מגיע רכב בנתיב הנגדי, לעתים לא ניתן לחזור לימין הדרך או אז נאלץ הרכב בנתיב הנגדי לבלום בחוזקה ולהסיט רכבו ימינה. ויובהר אמנם אין איסור לעקוף מספר רכבים אולם יש חובה לוודא שסיום העקיפה ולא רק תחילתה יתבצעו מבלי שנגרם סיכון למי מכלי הרכב, סיכון אין משמעו רק תאונת דרכים, כי אם גם בלימה, סטייה וקיפוח זכות הקדימה של הרכבים, הן בנתיב הנגדי והן בנתיב הנעקף. התנהגותם של יתר כלי הרכב אף היא תורמת למסקנה כי לא היה פשוט לעקוף במקום, שאם לא כן היה לפחות רכב אחד מבין החמישה שנסעו לפני רכב הנאשם שהיה מנסה לעקוף ובמיוחד עת/1 שהעיד כי גם לאחר עקיפתו של הנאשם, לא יצא מיד לעקיפה אלא המתין עד שיתאפשר הדבר.

לסיכום

לאחר ששקלתי העדויות אלו מול אלו ולאחר שהזהרתי עצמי מפני הרשעה על סמך עדות יחידה. לא מצאתי כי עדותו של הנאשם נטעה בי ספק בנוגע לביצוע עקיפה מסוכנת, נהפוך הוא, מצאתי בה חיזוקים לעדותו של השוטר ועל כן הרשעתו של הנאשם אינה מסתמכת רק על עדותו היחידה של השוטר כי אם גם על דבריו שלו.

ע/ת 1 אינו שוטר תנועה רגיל כי אם קצין ומפקד ותיק ומיומן. לא הוצג כל נימוק מתקבל על הדעת שיש בו כדי לבסס הנחה כי הוא טעה או לא דיבר אמת.

"בהעדר טענות של ממש כנגד הגינותו של שוטר, מהימנותו אינה מוטלת בספק וביהמ"ש יכול לבסס עליה קביעות עובדתיות איתנות" (ראה ע"פ (ים) 24168/08 גלבוע נ' מדינת ישראל)

אשר על כן מצאתי את הנאשם אשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום ואני מרשיעה אותו בעקיפה תוך גרימת סיכון לרכב אחר, עבירה על תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה התשכ"א -1961.

ניתנה היום, ח' בטבת תשע"ב 3 ינואר 2012 , במעמד הצדדים