מדינת ישראל נ' דדיאה

החלטה

לפניי בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

כתב האישום שהוגש כנגד המשיב מייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בכך שסירב לתת דגימה של אויר נשוף לפי דרישת שוטר. בעברו הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות בגזר דין מיום 18/9/2006, כאשר בגופו נמדד אלכוהול בריכוז של 405 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף.

לטענת המשיב לא ניתן לבסס את האישום כנגדו, שכן אין בידי המבקשת ראיות לכאורה שהוסבר למשיב כי הכשלתו את בדיקת הינשוף תראה כסירוב.

המשיב מסכים כי אם טענה זו תידחה תתחייב המסקנה כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה וכי נובעת מסוכנות מנהיגתו.

שקלתי את טענת המשיב, אך אין בידי לקבלה.

על פי ההוראה המפורשת הקבועה בסעיף 64ב(ב2) לפקודת התעבורה מוטלת חובה על שוטר הדורש מנוהג רכב לתת דגימת נשיפה להסביר לנוהג הרכב את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה.

הפסיקה הבהירה את הנדרש מהשוטר, וקבעה כי על השוטר להבהיר לנהג כי המסרב ליתן בדיקה יחשב כשיכור ויהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, הא ותו לא (רע"פ 7217/08 נונה נ' מדינת ישראל, ע"פ (ת"א) 71007/08 אברג'יל נ' מדינת ישראל).

עוד הובהר בפסיקה כי אין זה תפקידם של השוטרים לשכנע ולהתעמת עם חשודים המסרבים להיבדק. די בכך שהשוטר יסביר לחשוד את ההשלכות, וחרף זאת בוחר הנהג לסרב לבדיקה (ת"ת (י-ם) 16233/07 מדינת ישראל נ' חליסי).

כפי שעולה מחומר הראיות שבידי המבקשת, ועל כך אין מחלוקת, הובהר לנאשם על ידי השוטר אשר דרש ממנו לתת דגימה נשיפה כי רואים נהג המסרב לבדיקה כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות.

בשלב זה עמדו לפני המשיב שתי אפשרויות, למלא את דרישת השוטר וליתן דגימה של אויר נשוף כנדרש ממנו, או לסרב ולבסס בכך הנחה כי הוא שיכור.

כפי שכבר נפסק, סירוב להיבדק ניתן להביע לאו דווקא באמירה מפורשת המבטאת סירוב, אלא גם באמצעות התנהגות (השוו: ת"ת (ירושלים) 9186/08 מדינת ישראל נ' בוטה).

השוטרים, אשר כבר הבהירו לנאשם כי אם יסרב ליתן דגימה של אויר נשוף יראה כשיכור, אינם נדרשים לשוב ולהבהיר לנבדק כי התנהגותו מבטאת סירוב.

כך, נקבע כי בהעדר סיבות המסבירות את כשלון הבדיקה נוצרת חזקה לפיה הנבדק ביקש להכשיל את הבדיקה או לא היה מסוגל לבצעה בשל היותו שיכור (ב"ש (חיפה) 2136/08 מדינת ישראל נ' וולר), שהרי אין סיבה שאדם צעיר ובריא לא יצליח לנשוף באחד הנסיונות הרבים שניתנו לו (ע"פ (י-ם) 2287/08 קיטמן נ' מדינת ישראל).

הנה כי כן, מחומר הראיות שבידי המבקשת עולה, לכאורה, כי המשיב בחר לבטא את סירובו בכך שהכשיל את הבדיקה. זאת, לאחר שהשוטרים הסבירו למשיב כי אם יסרב למסור דגימה של אויר נשוף יחשב כשיכור.

משכך, אין בהעדר ראיות לכך שהשוטרים הסבירו למשיב כי משמעותה של התנהגותו הינה סירוב למסור בדיקה של אויר נשוף כדי להשמיט את הקרקע מתחת ראיות המבקשת.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

מאחר והנאשם נפסל מנהלית, הוא הפקיד את רישיון הנהיגה שלו בתחנת המשטרה וטרם הסתיימה הפסילה המנהלית, הנאשם פטור מלהפקיד את רישיונו.

רישיון הנהיגה של המשיב יוזמן מהמשטרה.

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"א, 29/11/2010 במעמד הנוכחים.