גזר דין
ביום 16.09.10 הורשעה הנאשמת על פי הודאתה בביצוע עבירה של הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו- 1986 (להלן: "החוק").
מעובדות כתב האישום בהן הודתה הנאשמת עולה, כי במהלך שנת 2008 במספר הזדמנויות, עת עבדה הנאשמת כקופאית ברשת "כדורי" - רשת מרכולים, )להלן "הרשת") נטלה הנאשמת פרטי כרטיסי אשראי של לקוחות הרשת ללא רשותם בכוונה להונות. בנסיבות שתוארו לעיל, השתמשה הנאשמת בכרטיסי האשראי של מר אזילגרייב רומן ושל מר סונדוב מטביי ללא הסכמתם, בכוונה להונות, על ידי כך ששילמה בכרטיסי האשראי בגין רכישת תכשיטים ופריטי לבוש, תשלומים לחברת "חשמל" וחברת "פלאפון", בסך כולל של 9,822 ₪ ללא הסכמת בעלי כרטיסי האשראי.
לבקשת ב"כ הנאשמת ומבלי לפתח ציפיות בנאשמת, הפניתי את הנאשמת לקבלת תסקיר שירות מבחן ודחיתי את הטיעונים לעונש.
מתסקיר שירות המבחן אשר מטעמי צנעת הפרט לא אפרטו עולה, כי שירות המבחן ממליץ להטיל על הנאשמת 300 שעות של"צ, וזאת לאור התרשמות שירות המבחן שמדובר בנאשמת צעירה, ללא עבר פלילי, אשר לקחה אחריות וביטאה חרטה, ועל מנת למנוע פגיעה בנישואיה ובעבודתה.
ב"כ המאשימה עתר בטיעוניו לעונש, להטיל על הנאשמת הנעדרת הרשעות קודמות, עונש מאסר בפועל שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות, קנס, ופיצוי בסך של 9,822 ₪. וזאת לאור העובדה כי הנאשמת בעת עבודתה בחנות ניצלה את תמימות לקוחות החנות, וביצעה קניות באלפי שקלים בכרטיסי האשראי של הלקוחות ללא הסכמתם.
ב"כ הנאשמת עתרה להיעתר להמלצת התסקיר, ולהטיל על הנאשמת 300 שעות של"צ, מאסר על תנאי, ופיצוי שיתחשב במצבה הכלכלי של הנאשמת. בטיעוניה ציינה, כי הנאשמת ביצעה את העבירות על רקע מצוקה כלכלית וחובות בהוצל"פ שנבעו מקשר זוגי שלווה באלימות. מדובר בעבירה משנת 2008, הנאשמת נעדרת עבר פלילי, הודתה בהזדמנות הראשונה והביעה חרטה, נישאה לאחרונה, ועונש מאסר שירוצה בעבודות שירות יביא לפיטוריה ויחבל בנישואיה.
לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתסקיר שירות מבחן ומבלי לקבוע עמדה ומבלי לפתח ציפיות, הפניתי את הנאשמת לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות ולקבלת תסקיר משלים.
מחוות הדעת של הממונה על עבודות שירות מיום 2.3.11 עולה, כי הנאשמת מתאימה לבצע עבודות שירות, אך בשל רצונה לבצע של"צ לא שובצה בעבודות שירות.
מתסקיר שירות המבחן המשלים עולה, כי הנאשמת ביטאה הסתייגות באשר ליכולתה להשתלב בקבוצה טיפולית, אך עם זאת ביטאה נכונות להמשיך בקשר עם שירות מבחן. שירות המבחן המליץ לא להרשיע את הנאשמת ולהטיל עליה עבודות של"צ. עוד נאמר בתסקיר, "...באם בית משפט רואה נחיצות גם בפיקוח שירותנו, נעקוב אחר תפקודה ואחר ביצוע השל"צ גם במסגרת צו מבחן אשר ישא אופי מעקבי...".
ביום 17.3.11 לא התייצבה הנאשמת על אף שמועד הדיון נקבע בנוכחותה. ב"כ הנאשמת טענה, כי הנאשמת לא התייצבה בשל סיבה רפואית וציינה, כי באם בית משפט יגזור על הנאשמת עבודות שירות בכוונת הנאשמת לבצעם והדיון נדחה ליום 13.4.11.
ביום 13.4.11 שוב לא התייצבה הנאשמת, הוצא נגדה צו הבאה, והדיון נדחה ל- 1.6.11
ביום 1.6.11 התייצבה הנאשמת לדיון. ב"כ הנאשמת הציגה מסמכים לפיהם הייתה הנאשמת בטיפולי פוריות ביום 17.3.11, מסמכים על טיפולי הפוריות אותם עוברת הנאשמת ואשר ממומנים על ידי בני משפחתה בשל מצבה הכלכלי הקשה, מסמכים המצביעים על חובות בהוצל"פ שיש לנאשמת ולבעלה וטענה כי לא נפתחו לנאשמת תיקים חדשים. ב"כ הנאשמת עתרה להטיל על הנאשמת 300 שעות של"צ, ובמידה ובית משפט לא ייעתר לבקשתה להימנע מהטלת קנס ופיצוי, עתרה שהרכיב הכספי אותו יטיל בית המשפט, יהיה מינורי.
הנאשמת טענה בפניי, כי לא הגיעה לדיון בשל עבודה חדשה שהתחילה ושפוטרה ממנה, ובשל אותם טיפולי פוריות אותם היא עוברת.
ב"כ המאשימה הפנה לחומרת העבירה ולאמור בתסקיר שירות מבחן, וחזר על עמדת המאשימה לפיהם עותרת המאשימה להטיל על הנאשמת מאסר בפועל שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות, ולפיצוי חברת האשראי.
מבלי לקבוע עמדה לעונש, הפניתי את הנאשמת לחוות דעת משלימה מטעם הממונה על עבודות שירות. מחוות הדעת המשלימה של הממונה על עבודות שירות עולה, כי הנאשמת כשירה לבצע עבודות שירות, אולם לא נמצא לה מקום להשמה בעבודת שירות, בשל טיפולי הפוריות האינטנסיביים אותם עוברת הנאשמת (3 פעמים בשבוע).
16.ב"כ המאשימה חזר היום על עמדת המאשימה בטיעוניו לעונש, ב"כ הנאשמת ציינה שהנאשמת בהיריון ועתרה שלא להטיל על הנאשמת מאסר בפועל וחזרה על טיעוניה לעונש.
17.לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, עיינתי בתסקירי שירות המבחן, ושקלתי את מכלול הנסיבות, מצאתי שאין מקום לקבל את המלצת שירות המבחן לבטל את ההרשעה ולהסתפק בהטלת צו של"צ, וזאת לאור חומרת המעשים שביצעה הנאשמת.
ההלכה היא, כי בית המשפט אינו כבול להמלצות שירות המבחן וכי שיקול הדעת הסופי לעניין היקף העונש וטיבו, מסור לידיו של בית המשפט. המלצות שירות המבחן, הינן רק אחד מיני שיקולים רבים שעל בית המשפט לשוות לנגד עיניו, בבואו לגזור דינו של נאשם שהורשע בדין (ראה לדוגמא ע"פ 8704/08 סמי הייב נ' מ' ישראל דברי כב' השופט דנציגר (פורסם באתרים משפטיים).
18.מדובר בנאשמת שניצלה לרעה את האמון שניתן לה על ידי הלקוחות השונים, ואשר שלחה ידה אל כרטיסי החיוב שלהם, שעה שאלה ביקשו בתום לב לערוך קניות. במעשיה פגעה במתלוננים, בחברות האשראי, ובכלל בעלי כרטיסי החיוב הנדרשים לשלם דמי ביטוח לכרטיס החיוב, בשל מעשי מרמה בכרטיסי החיוב. לא מצאתי, שהרשעת הנאשמת תיצור יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי להיגרם לנאשמת לבין האינטרס הציבורי. עוד מצאתי, שמן הראוי להטיל על הנאשמת עונש שיבטא את הצורך בהרתעה ואת פוטנציאל הפגיעה המגולם במעשים אלו, העלול לשבש את מהלך המסחר התקין ולפגוע באמינותו של אמצעי מסחרי של תשלום באמצעות כרטיס חיוב.ב