ת"פ
בית משפט השלום נצרת
|
3944-01-10
15/11/2010
|
בפני השופט:
לילי יונג-גפר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. דותן גל 2. עאמר מוסלם
|
החלטה,הכרעת-דין,גזר-דין,החלטה |
החלטה
כמבוקש.
ניתנה והודעה היום ח' בכסלו התשע"א, 15/11/2010 במעמד הנוכחים.
לילי יונג-גפר, שופטת
סגנית הנשיא
הכרעת דין לנאשם 2
אני מרשיעה את הנאשם 2, על יסוד הודאתו, בעבירה של עבודה באסבסט שלא כדין, כמפורט בכתב האישום המתוקן.
ניתנה והודעה היום ח' בכסלו התשע"א, 15/11/2010 במעמד הנוכחים.
לילי יונג-גפר, שופטת
סגנית הנשיא
גזר דין לנאשם 2
הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בביצוע עבודה באסבסט שלא כדין. העבירה בוצעה בחודש יוני 2009 אז נשכר הנאשם שהינו בעל עסק להובלות ועבודות בנייה ע"י הנאשם 1 לביצוע עבודת פירוק ופינוי של גגות אסבסט. שני הנאשמים פעלו כדין, פנו לוועדה הטכנית לאבק מזיק וקיבלו אישור לביצוע העבודה תוך התניית העבודה בפיקוח וביצוע ע"י מפקח וקבלן אשר אושרו לכך ואשר שמם ננקב בהיתר. העבודה אכן החלה בהתאם להיתר אך בשלב מסויים נטש הקבלן המבצע את האתר בשל חילוקי דעות כספיים עם הנאשם 1 ואזי, השלים הנאשם 2 את ביצוע העבודה בעצמו בלא נוכחות הקבלן המאושר. העבירה המיוחסת, איפוא, לנאשמים נוגעת להפרת תנאי אישור העבודה אך בלא כל ראיה או טענה כי בפועל בוצעה העבודה בניגוד לתקנות, או באופן שגרם לזיהום או נזק כלשהו.
הנאשם הינו, כאמור, בעל עסק, אין לו הרשעות קודמות והוא הודה במיוחס לו בשלב מוקדם של ההליכים, בלא כל הסדר טיעון והביע צער על מעשיו תוך שהוא מבהיר כי חומרת המעשה ברורה לו.
התובע מבקש לגזור על הנאשם קנס והתחייבות בהתחשב ברמת הענישה המחמירה שנקבעה בשנים האחרונות. לטענתו אין מדובר בעבירה טכנית אלא בעבירה מהותית שיש בה כדי לפגוע במנגנון הפיקוח והאכיפה על ביצוע העבודות באסבסט וממילא להגביר את הסיכון לציבור העלול לנבוע כתוצאה מכך.
הסנגור מבקש להקל עם הנאשם. הוא מבהיר כי הנאשם עשה את העבודה מתוך אילוץ כלכלי שכן, הקבלן המאושר דרש כספים מעבר למה שסוכם מראש ועפ"י שיקול דעתו היה הנזק הצפוי כתוצאה מהפסקת העבודה גדול מזה שנגרם כתוצאה מהשלמת ביצועה.
אין חולק כי עבודה באסבסט היא עבודה שיש בה סכנה ממשית לשלום הציבור וכי קיים אינטרס ציבורי לעשות ככל הניתן על מנת למנוע את אותה סכנה ולגרום למי שעוסק בעבודות אסבסט לפעול עפ"י חוק. אין חולק גם כי הצורך בביצוע העבודה בהתאם להיתר מיקר לא פעם את העבודה וכי קיים פיתוי לבצע את העבודה גם בניגוד להיתר תוך עריכת קיצורי דרך בין אם על מנת לחסוך עלויות ובין – כמו במקרה זה – על מנת שלא להפסיד את העבודה. משכך, על הענישה בעניין זה לבטא את הצורך בהפיכת התנהלות זו לבלתי כדאית וזאת בדרך של הטלת קנסות אשר יטילו על אותם נאשמים עלות גבוהה יותר מזו שהיתה נגרמת להם אילו פעלו כחוק
בת"פ 9216-03-09, מדינת ישראל נ' אבני ירדן חברה לפיתוח ובניין בע"מ ואח' שניתן ע"י בית-משפט זה, נגזרו על חברה קבלנית ומנהלה קנסות של 10,000 ₪ ו- 5,000 ₪ בהתאמה בנסיבות דומות. עם זאת, באותו מקרה לא נתבקש כלל אישור הוועדה הטכנית ועל כן סבורני, כי על הקנסות במקרה זה להיות נמוכים במידת מה ממה שהוטל באותו מקרה.
לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם 2 עונשים כדלקמן:
1.קנס בסך 7,500 ₪ או 75 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1/12/2010. במידה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד יתרת הקנס כולו לפרעון מיידי.
הקנס ישולם ישירות לקרן לשמירת הניקיון. המזכירות לא תוציא פקודת תשלום לקנס.
2.הנאשם יחתום על התחייבות בסך 20,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מהיום מעבירה מן העבירה בה הורשע. אם לא יחתום על ההתחייבות ייאסר למשך 3 חודשים או עד שיחתום על ההתחייבות, לפי המוקדם.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.