מדינת ישראל נ' גוטהרץ(עציר)

החלטה

מונחת בפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המתנהלים כנגדו.

על פי הנטען בבקשה, הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירת רכוש של התפרצות לדירת מגורים וגניבה. עוד נטען, כי למשיב עבר פלילי מכביד, הוא נכנס ויוצא בשערי הכלא בתדירות גבוהה, כאשר לאחרונה השתחרר מבית הסוהר רק לפני כשבועיים. לחובת המשיב מספר מאסרים מותנים חבי הפעלה, כפי שפורט בבקשה ועל יסוד כל אלה נטען, כי אין לי אמון במשיב ויש להורות על מעצרו, כמבוקש.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות, כמו גם על קיומה של עילת מעצר ואולם הוסיף וטען, כי בנסיבות העניין, בשל מצבו האישי של המשיב והיותו צורך סמים, יש מקום להורות על קבלת תסקיר לשם בחינת אפשרויות שליחתו למוסד גמילה.

משלא חלק המשיב על הראיות ועל קיומה של עילה, אינני נדרש לדיון בסוגיה זו וכל שעליי לבחון הוא את האפשרות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. בעניין זה, נדמה כי ההלכה ברורה.

אכן נכון, ברגיל, עבירות רכוש בכלל ועבירות מהסוג שביצע לכאורה המשיב, אינן מקימות, כשלעצמן, עילת מעצר ואולם, בענייננו, מדובר במקרה יוצא דופן, באופן שיש הצדקה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו וזאת, נוכח הנתונים הספציפיים של המשיב. למשיב עבר פלילי מכביד ביותר בעבירות רכוש, שחרורו של המשיב ממאסרו האחרון, זמן קצר לפני שביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו, כאשר לחובתו עומדים מספר מאסרים מותנים חבי הפעלה ונוכח היותו צורך סמים, כל אלה, יש בהם, כדי ללמד על מסוכנותו בעוצמה המצדיקה את מעצרו, חרף היות העבירות, עבירות רכוש (ראה והשווה: בש"פ 3453/05, בש"פ 8107/02, בש"פ 3906/00).

נדמה, כי בנסיבות העניין, אין מקום לבחון אפשרות שליחתו של המשיב למוסד גמילה וזאת, נוכח הכלל שברגיל ולמעט מקרים יוצאי דופן, שענייננו אינו נמנה עליהם, הליך הגמילה נבחן בשלב גזירת הדין.

סוף דבר, הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים כנגדו.

ניתנה והודעה היום ג' כסלו תשע"א, 10/11/2010 במעמד הנוכחים.

משה ברעם, שופט

הוקלד על ידי: גרנית אסף