מדינת ישראל נ' גברין(עציר) ואח'

החלטה

מבוא

נגד המשיב 3 ושניים אחרים הוגש כתב אישום יחד עם בקשה למעצרם עד תום ההליכים.

כתב אישום מתוקן מייחס למשיב 3 שלשה אישומים. האישום הראשון והשני מייחסים לו עבירות קשירת קשר לביצוע פשע וסחר בסמים, הראשון בכך שמכר סם למשיב 1 והשני בכך שמכר סם למשיב 2. שניהם הואשמו בהחזקת הסם שקנו שלא לצריכה עצמית. האישום השלישי מייחס למשיב 3 עבירה של החזקת סם בביתו שלא לצריכה עצמית.

הסנגורים של המשיב 3 טוענים כי הראיות לכאורה במקרה זה "מכורסמות" ואינן מאפשרות מעצר עד תום ההליכים. יצוין כי המשיב 2 אישר את דבר קיומן של ראיות ביחס אליו, ולגבי המשיב 3 ניתנה החלטה כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לו.

יחד עם זאת, כפי שיפורט בהמשך מבנה הראיות לגבי המשיב 3 שונה לגמרי ומחייב דיון עצמאי, הרי אצלו לא נתפס סם כלל, למעט באישום השלישי.

האישום והראיות

באישום הראשון נטען כי ביום 1.11.11 קשר המשיב 1 עם המשיב 3 קשר לביצוע עסקת סמים בו ימכור המשיב 3 למשיב 1 שני ק"ג סמים מסוג חשיש. המועד לביצוע העסקה נקבע למחרת (2.11.11) בשעות הערב. נטען כי, המשיב 1 הגיע יחד עם אחד אחמד אבו ג'אמע (להלן:"אחמד"), המשיב 1 שלח את אחמד למסעדה קרובה, ניצל את היעדרותו ונפגש עם שליח מטעם המשיב 3, אשר מסר לו סם מסוג חשיש במשקל של 2.368 ק"ג ותמורת זה נתן לו כסף. מאוחר יותר נתפס הסם ברכבו של המשיב 1.

האישום השני עניינו דומה אולם, כאן סוג הסם שנתפס מסוג אחר. על-פי הנטען, המדובר בביצוע עסקת סחר בסמים סוג הרואין בין המשיבים 2 ו- 3. בכתב האישום המתוקן נטען כי ביום 3.11.11 שוחחו השניים בטלפון והמשיב 2 ביקש לרכוש מהמשיב 3 סם מסוג מסוכן הרואין. ביום 4.11.11 הגיע המשיב 2, ביחד עם חברו סאמי מנסור (להלן:"סאמי") סמוך לביתו של המשיב 3. סאמי ניגש לחנות בקרבת ביתו של המשיב 3, והמשיב 2 ניצל היעדרותו של סאמי ובזמן זה רכש מהמשיב 3 או מי מטעמו, סם מסוג הרואין במשקל 82.22 גרם תמורת סכום כסף. גם הפעם נעצר רכבו של המשיב 2 והסם נתפס בתוכו.

באישום השלישי נטען כי ביום 10.11.11 החזיק המשיב 3 בביתו בעליית הגג סם מסוג חשיש במשקל של 355.2 גרם. יובהר כי הסם נתפס בעקבות חיפוש משטרתי שנערך בביתו של המשיב 3 ביום מעצרו.

באישומים הראשונים נתפס הסם אצל המשיבים האחרים ברכב, זמן קצר לאחר העסקה הנטענת. המדינה טוענת כי מכלול נסיבות, ובמרכזן תמלילי שיחות טלפון, מוכיחות כי הסמים שנתפסו נקנו מהמשיב 3, המשיב דנן, על פי תיאום מראש. הסנגורים חולקים על הפרשנות שנותנת המדינה לשיחות הטלפון. טענה מרכזית של הסנגורים היא נפלה שגגה לפני המשטרה בעת תרגום השיחות המוקלטות מהשפה הערבית, וכך טעתה המדינה אשר פירשה שיחות תמימות העוסקות בסחר כבשים, כשיחות העוסקות בסחר בסם. ביחס לאישום השלישי, טענת המשיב 3 היא כי לא ידע שהסמים מוחבאים בביתו.

ראיות התביעה באופן כללי מבוססות על עצם תפיסת הסמים בשלושת האישומים. באישום הראשון נסמכת המדינה בתיאור מהלך הדברים על הודעתו של הפועל אחמד שעשה עם המשיב 1 במשך כמה שעות, ונסע עמו ברכב הפרטי, למעט בעת ביצוע העסקה. שכן הוא מתאר, בחזרתו מהמסעדה אליו נשלח על ידי המשיב, את קיומה של שקית שלכאורה הכילה את הסם "שקית עם קוביות", שלא הייתה שם קודם. באישום השני, המשיב 2 עצמו מודה בכך שהגיע מהצפון ורכש סמים באזור הדרום, אך טען כי רכש הסם בבאר שבע. יש דו"חות של יחידת העיקוב אשר צפתה במשיב 2, אשר לא נכנס כלל לבאר שבע, ולעומת זאת נכנס בשביל המוביל לביתו של המשיב 3 ובסיום המפגש השניים נצפו יוצאים מאותה נקודה. עוד מתבססת המדינה, לגבי שני האישומים, על שיחות שהוקלטו בהאזנת סתר בין המשיב 3 לבין המשיבים 1 ו-2, הכחשת המשיב 3 ביחס לכל היכרות מוקדמת עם המשיבים 1 ו-2 ורק לאחר שזיהה את עצמו בשיחות המוקלטות נזכר כי הוא מכיר את המשיבים האחרים, מכר להם כבשים ואף סייע לאחד מהם בתיקון רכבו. לגבי שני הקונים, מצביעה המדינה על סתירות משמעותיות בין גרסאות המשיב 3 לגרסאותיהם, בדבר עצם ההיכרות וגורמים נוספים. שקר, המלמד לכאורה כי הקשרים היו למעשה בלתי חוקי, אחרת מה לי לשקר?

טענות הסנגורים לעניין הראיות

יובהר כי הסנגורים של המשיב 3 אינם חולקים על כך שברכבם של שני המשיבים האחרים נתפס סם. אך לטענתם, אין לקשור את המשיב 3 לסם שנתפס. יתרה מזו, סנגורי המשיב 3 טוענים כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט זה מיום 18.12.11 לגבי הראיות לכאורה בעניינו של המשיב 1, כאשר הסתמך על האזנות הסתר אשר נטען על ידי המדינה כי הן משתמעות כעסקאות סמים עם המשיב 3. זאת, משום שאמנם אין מחלוקת אודות עצם הקשר הטלפוני, אך האמת היא שהשיחות הללו מדברות בסחר כבשים ולא סמים. על מנת להוכיח את הטענה בדבר היות המשיב 3 עוסק בסחר כבשים הוצגו תמונות של ביתו ולידו גדרות צאן ובהם שני עדרים.

על מנת להבין את טענת הסנגורים יש לאזכר את הקטע בהחלטה אליו הם מתייחסים. בהחלטה ביחס למשיב 1 (מיום 8.12.11) נאמר כך:

"השיחות המוקלטות אינן מאזכרות סם מסוכן באופן מפורש, כטענת הסנגור. אולם, עיון בשיחות ברצף בהחלט מלמד כי המשיב 1 מזמין "שניים" מהמשיב 3. לא ברור בדיוק על מה מדברים, ומעצם העובדה כי נושא השיחה לא מוזכר באף שיחה, עולה חשד כבד, ללא קשר לכל שאר הראיות, כי מדובר בסחר בפריט אסור. כך בשיחות המקדימות, והשיחות לקראת ערב המעצר נראות מפלילות עוד יותר. בערב לפני המעצר, המשיב 1 נשאל על ידי המשיב 3 אם הוא בא, ומבקש "תשאיר לי למחר שניים". ביום המעצר, שעה 17:27 נשאל המשיב 1 "לסדר לך משהו הלילה או שלא?" הוא משיב "כן, כן שניים אבל בתשע ככה?" הוא נשאל על הסוג שלהם ונענה "דולר"- דבר שאינו ברור, אך מלמד לכאורה על דיבור שוב בקוד. בשעה 19:27 הוא שואל אם יקבל אחד מכל סוג, אך התשובה לא ברורה. כמה דקות אחר כך, המשיב 1 לכאורה מסכם עם המשיב 3 "אני אומר אני רוצה אני שעה וחצי אצא אליך אבל מרחוק אתה מבין?..." ונענה "טוב אני אתן לחבר שלי שיחכה לך...". נשמע בהחלט כתיאום להעברה של דבר מה, באמצעות אחר, שוב מבלי לאזכר את נושא השיחה. סיוכם השיחה הוא "יאללה, שניים וחצי, יאללה". בשעה 21:21 מבהיר המשיב 3 ש"זה מחכה" וכן "החבר שלי מחכה לך גם כן" המשיב 1 מבטיח להגיע תוך רבע שעה. בעשה 21:32 שואל המשיב 1 "איפה הילד?", מקבל הנחיות הגעה ואומר שהוא יהיה עוד דקה בכניסה של העיירה. מהלך זה מתאים בהחלט לגרסתו של אחמד (החל מהודעתו השנייה בלבד), המתאר גם הוא את השיחה על כך שהוא עוד כמה דקות מגיע לשגב שלום."

כאמור, טענת הסנגורים היא כי בחלק מהדברים נפלה טעות בתמלול ובחלקם האחר תוכנם האמיתי שונה מפרשנות המאשימה ובכל עסקינן ב-מכירת שני כבשים. כך, נטען כי השיחה (6513) מיום 1.11.11 שעה 14:56 עוסקת בכבשים, שכן מדובר בכמה ימים לפני חג הקורבן ולמשיב עסק לגידול וממכר כבשים. השיחה השנייה מיום 1.11.11 שעה 17:06 (6534). לשיטת ההגנה, באותה שיחה מדובר כי המשיב 3 ישאיר לו שני כבשים. שיחה מיום 2.11.11 שעה 17:27 (6614) כאן לשיטת הסנגור התבקש המשיב להוציא לו בשעה 9:00 בערך שני כבשים. ביחס לשיחה (6513) מיום 1.11.11 שעה 16:56, לשיטתו, השיחה התקיימה בשעת הצהריים ובמקום התמליל של המילים " לכבות את האורות" התמלול הנכון "אתה ברמזור". באשר לשיחה (6651) מיום 2.11.11 טוען הסנגור כי התמלול הנכון הינו "וין? יא ולד!" דהיינו "איפה? הוי ילד!", במקום "וין אל ואלד?" כפי שסבר בטעות המתמלל שתרגם "איפה הילד?" חשיבות הדבר בכך שהמשיב 3 טוען כי פגש אישית את המשיב 1 ומכר לו כבשים, הוא ולא שליח. לגבי השיחה מיום 2.11.11 שעה 17:27 (6614) שבו נאמר כי תוציא לי שניים וכאן לשיטתו של הסנגור כי מדובר בכמות הכבשים. והכוונה היא שהמשיב ישריין לו שני כבשים לקראת חג הקורבן הקרוב.

שיחה נוספת, אשר לגביו חולקים הסנגורים על משמעות התמלול, מתייחסת למשיב 2 מיום 15.9.01. גם כאן לטענת הסנגור משתמע כי המשיבים מדברים ביניהם על כבשים.

עו"ד דרייגור, ב"כ המשיב 3, מודע לקושיה הגדולה על תזה זו, שאם ההסבר היה כה פשוט וחוקי, כיצד זה לא הסביר כך גם המשיב 1? לפיכך מזכיר הסנגור כי המשיב 3 בהודעתו מיום 10.11.11 לא הכחיש כי הוא מכיר את המשיב 1 וטען כי מכר לו כבשים. אולם ההכחשה של המשיב 1 בטענה כי לא מזהה את המשיב 3 ואינו מכיר אותו הינה שקרית. שקר זה התברר, לשיטת הסנגור, בעת שנערך העימות ביניהם אז הודה המשיב 1 כי הוא כן מזהה את המשיב 3. כן טוען כי כתב האישום המתוקן גם לעניין העסקה עם המשיב 1 וגם לעניין העסקה עם המשיב 2 אינו מייחס למשיב 3 רכישת סם ממנו באופן ישיר.

אף לקושיה הנוספת, יש לסנגורים תשובה. הרי עד התביעה אחמד העיד כי המשיב 1 היה ברכב פרטי כל היום, אם כן כיצד טוען המשיב 3 כי מכר לו סמים בהגיעו אליו בטנדר. לשיטתם, כאשר הגיע המשיב 1 עם הפועל אחמד לאזור, הוא הרי שלח אותו לקנות אוכל ונעלם למשך רבע שעה (כעדות אחמד). לשיטת הסנגור, באותו פרק זמן שכר המשיב 1 נהג עם טנדר, פגש את המשיב 3 העמיס את הכבשים ושלח אותו עם הנהג לביתו ואז חזר לרכב הפרטי ואל אחמד.