מדינת ישראל נ' גבאלי(עציר)

החלטה

לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופטת בן ארי) מיום 21.4.13 במ"ת 33287-02-13 בה הורתה על שחרורו של המשיב לחלופה שיקומית בקהילה הטיפולית "אלפתם" (להלן: "החלופה השיקומית") בכפוף לחתימה על התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪, המצאת ערבות צד ג' בסכום הנ"ל והפקדת 1,500 ₪ נוספים.

העובדות הצריכות לענייננו

ביום 18.2.13 הוגש כנגד המשיב כתב אישום בו מיוחסות למשיב, בחמישה אישומים שונים, עבירות של התפרצות לרכב, גניבה מרכב, חבלה במזיד, התנגדות למעצר, גניבה ובריחה ממשמורת חוקית. על-פי הנטען בכתב האישום נהג המשיב להתפרץ לרכבים ולגנוב מהם רכוש תוך גרימת נזק לכלי הרכב. מן האישום הראשון עולה כי המשיב נמלט מן השוטרים אשר הגיעו למקום ואף חבט באחד מהם עד שזה האחרון נפל, נחבל בראשו ואיבד את הכרתו.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה העוררת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשתה, הפנתה העוררת לעברו המכביד של המשיב הכולל 7 הרשעות ולכך שתלויים ועומדים כנגדו שני מאסרים מותנים בעבירות רכוש מסוג עוון כאשר האחד הינו בר-הפעלה בעוד השני הינו חב הפעלה.

בהתאם לזאת, ולאור החשש ממסוכנותו של המשיב ומהחשש לשיבוש הליכי משפט, ביקשה העוררת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים.

ההליכים בבית משפט קמא

ביום 13.3.13 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר וביקש לקבל תסקיר מעצר אשר יבחן אפשרות לשחרור המשיב לחלופה טיפולית.

בית המשפט קיבל את הבקשה, חרף התנגדותה של המבקשת (העוררת דהכא) והורה על קבלת תסקיר שירות מבחן אשר "יתייחס למידת המסוכנות הנשקפת מהמשיב ולחלופות מעצר, ובייחוד לחלופה בקהילה טיפולית סגורה".

בתסקירו מיום 3.4.13 סקר שירות המבחן את קורות חייו של המשיב ולבסוף המליץ על שליחתו לראיון קבלה בקהילת "אלפאתם". בית המשפט קמא קיבל את המלצת שירות המבחן והורה על קבלת תסקיר משלים ביחס להתאמתו של המשיב לחלופה המוצעת לאחר שייערך ראיון הקבלה.

ביום 21.4.13 התקבל התסקיר המשלים בו צוין כי חרף הקשיים הנפשיים האפשריים נמצא המשיב מתאים לחלופה שיקומית ועל כן בא שירות המבחן בהמלצה חיובית לשחררו לחלופה זו.

לאור המלצת שירות המבחן, ולאור סברתו של בית המשפט קמא כי המשיב עומד במבחנים אשר נקבעו על-ידי כב' השופט עמית בבש"פ 1981/11 אשר סוויסה נ' מ"י (להלן: "הלכת סוויסה") הורה בית המשפט קמא על שחרורו של המשיב לקהילה הטיפולית "אלפתאם" בתנאים המפורטים דלעיל.

על החלטה זו נסב הערר שבפני.

לטענת העוררת, שגה בית המשפט קמא ביישומה של הילכת סויסה על המקרה דנן.

בדיון אשר נערך בפני ביום 23.4.13 הדגישה ב"כ העוררת כי אחד מן הקריטריונים הנדרשים לצורך שליחת משיב להליך גמילה הינו כי הוא החל בהליך גמילה בטרם נעצר. ב"כ העוררת ציינה כי פנייתו של העורר לקהילת אלפתם הינה פנייה ראשונית אשר לא מהווה תחילתו של הליך גמילה כך שלא ניתן לראות בפניה זו כהתחלת הליך גמילה לעניין אחד ממבחניה של הלכת סויסה. לחיזוק טענותיה הפנתה לבש"פ 767/12 אבו עזיזה נ' מדינת ישראל ממנו עולה כי אין לראות בפניה ראשונית כהתחלתו של הליך גמילה.

בהתייחסה למבחן נוסף המופיע בהלכת סויסה ביחס לפוטנציאל הצלחת הליך הגמילה הדגישה כי מתסקיריו של שירות המבחן עולה שכוחותיו של המשיב אינם גבוהים, כלשון התסקיר, כך שאף במבחן זה המשיב דנן אינו עומד.

בהמשך עמדה על מסוכנותו של המשיב הנלמדת מעברו הפלילי המכביד ומן המאסרים המותנים התלויים כנגדו כאשר אחד מבין השניים הינו מאסר מותנה חב הפעלה לתקופה של שישה חודשים.

לבסוף הדגישה כי לא ניתן לתת אמון במשיב אשר הורשע לפני פחות משנה בעבירות של הפרת הוראה חוקית ותקיפת שוטר ומואשם כעת, בין היתר, בעבירות של בריחה ממשמורת חוקית והתנגדות למעצר. לדידה, מ"מפגשיו" של המשיב עם גורמי אכיפת החוק עולה שאין מורא החוק עליו כך שלא ניתן לתת בו אמון.

ב"כ המשיב תמך יתדותיו בהחלטת בית המשפט קמא אשר לשיטתו איזנה בין האינטרס הציבורי מחד לבין האינטרס הפרטי של המשיב מאידך. ב"כ המשיב הדגיש את חוסר התחכום בעבירות המיוחסות למשיב אשר נובע מדחף חסר מעצורים להשגת רכוש לצורך מכירתו ורכישת סם.

בהמשך התייחס לפנייתו הראשונית של המשיב לקהילה הטיפולית ואף הגיש מסמכים המאששים טענה זו. בנוסף הפנה לתסקיריו של שירות המבחן אשר עמדו על קשייו של המשיב אך בסופו של יום באו בהמלצה חיובית תוך "שימת יד על הדופק" כלשונו למצבו הנפשי של המשיב.