מדינת ישראל נ' גאן

החלטה

בפני בקשה להארכת פסילה מנהלית עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב, על פי סעיף 47(ט) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

ביום 31.3.11,ניתן כנגד המשיב צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה.

ביום 8.5.11, הגישה המבקשת את הבקשה שבנדון ובמקביל הגישה כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו אחריות לגרם תאונת דרכים מסוג נזק בלבד בגין נהיגה בחוסר זהירות ובנוסף, עבירות של אי מסירת פרטים למעורבים בתאונה, נהיגה ללא רישיון רכב תקף וללא ביטוח המכסה נהיגתו.

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

ביום 1.6.11, טענו הצדדים לבקשה.

ב"כ המבקשת חזרה על האמור בבקשה והוסיפה כי מדובר בנהג חדש, אשר נהג בחוסר זהירות, גרם נזק ל- 3 כלי רכב ועזב את מקום התאונה מבלי למסור פרטיו לנהגי כלי הרכב המעורבים. לדבריה, מדובר ב"מכת מדינה" ועל בית המשפט להלחם בתופעה של נהגים העוזבים זירת תאונה מבלי למסור פרטיהם למעורבים. בנסיבות אלה, טענה ב"כ המבקשת, נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגתו של המשיב.

ב"כ המשיב, טען כי מדובר ב"בקשה תמוהה", שכן מדובר בתאונה מסוג נזק בלבד ואין כל הצדקה לפסילה עד תום ההליכים המשפטיים, מה גם שסעיפי האישום המיוחסים למשיב, אינם מחייבים פסילה כלשהי.

לשיטתו, אף שהמשיב נהג חדש, לא נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגתו.

ב"כ המשיב טען גם כנגד קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב.

דיון והכרעה

ראיות לכאורה

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 31.3.11, בסמוך לשעה 12:30 לערך, נהג המשיב באופנוע בבני ברק, ברחוב בירנבוים ובהגיעו בסמוך לבית 9, סטה ימינה, פגע ברכב חונה, נהדף שמאלה ופגע ברכב שנסע לפניו. לאחר התאונה, עזב המשיב את המקום, תוך שהוא משאיר את האופנוע על הכביש.

בתיק החקירה עדויות הנהגים המעורבים, דו"חות פעולה,דו"ח בוחן, לוח תצלומים והודעת נאשם, אשר בשלב זה של הדיון, די בהם כדי לקבוע שבידי המבקשת ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המשיב בדין.

מסוכנות

מסוכנותו של המשיב נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ועברו.

בבש"פ 513/88 מ"י נ. רז גוליו קובע כבוד השופט מלץ:

"השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את בטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות: התנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות".

המבקש נוהג משנת 2010 בלבד ולחובתו הרשעה קודמת אחת, כנוסע ברכב.