מדינת ישראל נ' גאלי(עציר) ואח'

החלטה

בפני ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת צבר) מיום 23/1/12 בה הורה על חילוט סכום של 10,000 ₪ מתוך 50,000 ₪ שהופקדו על ידי המשיב 1 (להלן: "המשיב"), כתנאי לשחרורו וסכום של 10,000 ₪ מתוך ערבות בסך 20,000 ₪ שנחתמה ע"י המשיב 2 (להלן: "הערב"), לאחר שמונה למפקחו של המשיב.

רקע עובדתי:

ביום 5.11.10 הוגש נגד המשיב ואחר כתב אישום המייחס להם עבירה של סחיטה באיומים וניסיון לסחיטה באיומים.

ביום 27/1/11 ניתנה החלטת בימ"ש קמא בה הורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

מעצר בית מלא בפיקוח שני מפקחים ואיזוק אלקטרוני.

התחייבות עצמית וערבות צ"ג של כל אחד מהמפקחים בסך 30,000.

הפקדה במזומן בסך 30,000 ₪.

איסור יצירת קשר עם מי מעדי התביעה או אנשים הקשורים לחברה.

בהחלטת בית משפט זה מיום 28/1/11 בערר שהוגש על ידי המדינה, הוחלט על הגדלת סכום ההפקדה לסכום של 50,000 ₪.

המשיב ביקש להקל בתנאי שחרורו ולאפשר לו יציאה לעבודה ובקשתו נדחתה. ביום 27/7/11 נתקיים דיון בערר המשיב על החלטת בימ"ש קמא ונקבע כי המשיב יצא לעבודה בימים ובשעות שנקבעו, באתר העבודה בת"א, כשהוא מגיע למקום העבודה, נמצא בו ושב ממנו בפיקוח הערב.

ביום 15/11/11 הגישה העוררת בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור, במסגרתה ביקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים ולהורות על חילוט הערבויות שהופקדו על ידי המשיב והערב. זאת לאחר שלטענת העוררת ביום 10/11/11 הפר המשיב, בידיעה ובליווי הערב, את תנאי השחרור הפרה חמורה, ובכללה, לא שהה באתר העבודה בת"א, יצא ממנו ונסע עם הערב לתערוכת רכב בסמוך לנאות קדומים, פגש במתלונן שוחח עמו ולחץ את ידו.

בהסכמת הצדדים נעצר המשיב ביום 27/11/11 עד תום ההליכים המשפטיים.

בנוסף, ביום 18/12/11 תוקן כתב האישום נגד המשיב והוספו אישומים בגין עבירות של הפרת הוראה חוקית והטרדת עד.

ביום 23/1/12 הורה בימ"ש קמא על חילוט 10,000 ₪ מתוך הפיקדון וסכום של 10,000 ₪ מתוך הערבות בסך 20,000 ₪ שנחתמה ע"י הערב.

על החלטה זו הוגש הערר שבפני.

טענות העוררת:

שגה בימ"ש קמא כשנמנע מלחלט את מלוא כספי הפיקדון שהפקיד המשיב וערבות הערב במלואה והסתפק בחילוט חלקי, שאינו הולם את נסיבות המקרה ואת חומרת ההפרות שביצע המשיב, המצביעות על המסוכנות אותה ביקש בית המשפט להפיג באמצעות התנאים המגבילים שנקבעו.

החלטתו של בית המשפט על חילוט סכום חלקי של הפיקדון מעבירה מסר סלחני ושגוי כלפי מי שהפר את אמון בית המשפט ברגל גסה. היה מקום לחלט את מלוא סכום הפיקדון כדי לתת תוקף לתכלית ההרתעתית העומדת בבסיס הערובות הכספיות הנקבעות כתנאי לשחרור לחלופה.

בית המשפט קמא נתפס לכלל טעות עובדתית בהחלטתו, שהשפיעה על קביעת סכום החילוט, כאשר סבר כי סכום ההפקדה הכספית עומד על סך של 30,000 ₪, בעוד שסכום זה הוגדל בהחלטת ערכאת הערעור לסך של 50,000 ₪.