גזר דין
רקע
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעה שלא כדין, לפי סעיף 12 א' (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.
על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 20.12.09 הסיע הנאשם בתא המטען ברכבו שלושה תושבי שטחים אשר שהו בישראל אותה עת, כאשר אין בידם אישור כניסה, שהייה או עבודה כדין.
בהתאם להסדר הדיוני בין הצדדים, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן ולקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, מבלי שהייתה הסכמה לעניין העונש.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה ציין כי מדובר באדם שבעברו הרשעה קודמת בעבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים, בגינה ריצה מאסר של שלושה חודשים. כמו כן טען כי במעשיו סיכן הנאשם את הציבור, בעבור בצע כסף. עוד טען כי יש ליתן משקל לאינטרס הציבורי וההרתעתי וכי מדיניות הענישה בעבירות כגון דא הינה ככלל מאסר בפועל. ב"כ המאשימה התייחס לתסקיר שירות המבחן בהצביעו על כך שהנאשם בחקירתו טען כי הסיע את השוהים הבלתי חוקיים כיוון שציפה לקבל תמורה כספית, ולא משום שריחם עליהם, ולכן יש ליחס ספקנות לכנותו מול שירות המבחן. ב"כ המאשימה עתר למאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי.
ב"כ הנאשם ציין כי השוהים הבלתי חוקיים אותם הסיע הנאשם שוחררו מן המעצר ולא הוגשו נגדם כתבי אישום. לטענתו אין ליחס משקל לנאמר בהודעתו של הנאשם במשטרה, שכן שב לבית-המשפט והודה במעשיו. עוד ציין כי עברו הפלילי של הנאשם הוא משנת 2004. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם הינו המפרנס היחיד של משפחה בת ארבע נפשות. ב"כ הנאשם עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם עבודות שירות.
הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו.
בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שירות המבחן. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הינו אדם בעל אופן חשיבה שטחי והערכה עצמית נמוכה. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם חווה קשיים על רקע הגבלות תנועה וניידות במקום מגוריו. כן התרשם שירות המבחן כי הנאשם ריחם על האנשים אותם הסיע, וכי פעל מתוך מצוקה כלכלית ורגשית ולא מתוך מניעים אידיאולוגיים. שירות המבחן ציין כי הנאשם מבין את חומרת מעשיו, לוקח אחריות בגינם ומביע חרטה. המלצת שירות המבחן היא עונש מוחשי ומציב גבולות של מאסר, שירוצה במסגרת עבודות שירות למשך תקופה קצרה.
דיון
מדיניות הענישה בעבירות כגון אלו הינה מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. יחד עם זאת, כפי שנקבע ברע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל (2006), מדיניות ענישה כללית ועקרונית בעבירות אלו לעולם לא תוכל לבוא תחת שיקול דעתו של בית המשפט, וכי ענישה היא לעולם אינדיבידואלית (ראה גם רע"פ 1941/09 אלעדין נ' מדינת ישראל (2009)).
בנסיבות תיק זה, יש לשקול לחומרה את מעשיו של הנאשם. הנאשם הורשע בעבירה של הסעת שלושה שוהים בלתי חוקיים, כאשר אלו מוסלקים בתא המטען של רכבו. כמו-כן יש לזקוף לחובתו של נאשם הרשעה משנת 2004, בגין עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי. נדמה בעניין זה כי העונש שהוטל על הנאשם בתיק הקודם לא הרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע את אותה עבירה. הסלקת הנאשמים בתא המטען מהווה אינדיקציה לכך שהנאשם ידע היטב שמדובר בשוהים בלתי חוקיים וכי במעשיו אלה הוא מבצע עבירה פלילית.
מנגד, יש לזקוף לקולא את מצבו האישי והכלכלי הקשה של הנאשם, בהיותו מפרנס בלעדי של אשתו וארבעת ילדיהם. עוד יש להתייחס להתרשמותו של שירות המבחן, כי הנאשם פעל מתוך קושי כלכלי ומצוקה רגשית, ולא ממניעים אחרים. כמו-כן יש ליתן משקל להבנתו של הנאשם את הפסול במעשיו, והחרטה עליהם, כפי שבאה לידי ביטוי הן בתסקיר שירות המבחן והן בדבריו בבית-המשפט.
בעניין טענת המאשימה לפיה המעשים נעשו בעבור בצע כסף, הרי שבעניין זה הודעתו של הנאשם לא הוגשה, והדברים לא הוכחו.
באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי מחד אין מקום להורות על שליחתו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח וניתן במקרה דנן להסתפק בעונש של שישה חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות, ובלבד שלא ינוכו מתקופה זו ימי מעצרו. מאידך, ברי כי אין מקום להסתפק בעבודות שירות לתקופה קצרה בלבד, ויש להשית על הנאשם קנס כספי מכביד ופסילה ארוכה של רישיון הנהיגה, אשר יהיה בהם כדי להוות ענישה ממשית ומרתיעה עבור הנאשם.
סוף דבר
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
שישה חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות. בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, עבודות השירות תבוצענה בבית באיר, רחוב ים-סוף 33, סנהדריה, ירושלים. הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, במשך 8.5 שעות כל יום. תחילת עבודות השירות ביום 2.1.11.
שישה חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952.