מדינת ישראל נ' ג'אבר

גזר דין

1.בשנות המס 2001- 2005 עסק הנאשם במכירת בשר ומוצריו מאטליז אותו ניהל בישוב אבו סנאן.

בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם בתיק שבפניי יוחס לו ביצוע 8 עבירות לפי סעיף 220 (1) + (2) + (5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") ו- 533 עבירות לפי סעיף 220 (2) + (4) + (5) לפקודה, זאת לאחר, שלפי הנטען בכתב האישום, השמיט הנאשם, בדו"חות שהגיש לפקיד השומה בשנות המס 2001 - 2005, הוצאות שהיו לו ברכישת בשר ומוצריו מספקים שונים, שפורטו בכתב האישום, בסכום כולל של 911,077.78 ₪, כדי ליצור מצג שקרי בפני רשויות המס באשר להיקף הפעילות העסקית של האטליז, דבר שאיפשר לנאשם להשמיט הכנסות בסכום של 288,000 ₪ בכל אחת מחמש שנות המס הנ"ל ובסה"כ 1,440,000 ₪, כל זאת מתוך כוונה להתחמק ממס.

2.בישיבת ההקראה, שהתקיימה ביום 16/9/2010, כפר הנאשם באותן העובדות בכתב האישום שיש בהן כדי לבסס את אשמתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בעקבות כפירתו נקבע התיק להוכחות, למספר ישיבות.

3.בישיבת יום 3/2/10, שהיתה אחת הישיבות שנקבעו להוכחות, הגיעו הצדדים להסדר דיוני במסגרתו חזר בו הנאשם מהכפירה, המאשימה תיקנה את כתב האישום באופן שצויין בו כי מתוך סך הקניות הכולל של 911,077.78 ₪, אותן השמיט הנאשם מהדו"חות שהגיש לפקיד השומה, שימש סכום של 100,000 ₪ לצריכת הנאשם ובני משפחתו, כך שסך הכל סכום הקניות אותן השמיט הנאשם הועמד על סך של 811,077.87 ₪. בהתאם תוקן גם סכום ההכנסות שהשמיט הנאשם והועמד על סכום כולל של 1,075.000 ₪, במקום 1,440,000 ₪.

הנאשם הודה בעובדות שפורטו בכתב האישום המתוקן והורשע בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. ראוי לציין כי בעקבות תיקון כתב האישום לא חל כל שינוי במהות העבירות שבביצוען הואשם הנאשם וגם לא במספרן.

4.לאחר שהנאשם הורשע ובטרם הטיעונים לעונש הופנה הנאשם לשירות המבחן, לצורך קבלת תסקיר בעניינו. ההפנייה לקבלת תסקיר היתה חלק מההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, תוך שצויין כי המלצות התסקיר לא תחייבנה את הצדדים.

5.בתאריך 2/5/10 ניתן תסקיר בעניינו של הנאשם. התסקיר ניתן בהתבסס על שתי שיחות שערך הנאשם עם קצינת המבחן. בתסקיר סוקרת קצינת המבחן את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את התייחסותו לעבירות שביצע ואת הרקע לביצוען, לפי הערכתה של קצינת המבחן. לדבריה - "הצורך בשמירה על דימויו העצמי, כמי שמסוגל להצליח עסקית ולסייע לבני משפחתו ולילדיו, בשונה מחוויית ילדותו, הביא לטשטוש גבולות פנימיים של מותר ואסור".

לאור סירובו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן אין בתסקיר המלצה טיפולית אולם יחד עם זאת ממליצה קצינת המבחן לשקול אפשרות לבחון את התאמתו של הנאשם לבצע עבודות שירות במידה ויוטל עליו עונש של מאסר בפועל, זאת כדי לאפשר לו להמשיך בניהול האטליז שבבעלותו ולו למספר שעות ביום, על מנת למנוע את אובדן העסק, דבר העלול להביא להחמרת מצוקתו הנפשית והרגשית עימה הוא מתמודד.

6.בישיבת יום 4/5/2010 טענו הצדדים לעונש.

ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש שיכלול מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי וקנס. זאת מהנימוקים אותם פירטה בהרחבה בטיעוניה.

הסניגורית, לעומתה, עתרה להסתפק בעונש הצופה פני עתיד ובקנס. לחילופין ביקשה כי אם יראה ביהמ"ש לנכון להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל, שהמאסר יהיה לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים ושירוצה בעבודות שירות. זאת מהנימוקים אותם פירטה בהרחבה בטיעוניו.

שמעתי גם את הנאשם עצמו, שהכה על חטא, הביע חרטה ובושה וביקש את רחמי ביהמ"ש.

ראוי לציין שכל צד המציא לעיוני פסיקה שיש בה, לדעתו, כדי לתמוך בעמדתו באשר לעונש אותו ראוי להטיל על הנאשם.

7.לאחר ששקלתי בעניין תוך שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, לאמור בתסקיר, למהות העבירות וחומרתן, למדיניות הענישה הראויה בסוג זה של עבירות (כעולה מהפסיקה), לגילו של הנאשם (בן כ- 63 שנה), למצבו הבריאותי, להודאתו, לעברו הנקי, לחרטה שהביע ולעובדה שהגיע להסדר עם רשויות המס באשר לתשלום המס אותו הוא חייב בגין ההכנסות אותן העלים, הגעתי למסקנה שאין מנוס מהטלת עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח על הנאשם, כפי שיובהר להלן.

אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם. עבירות המס פוגעות קשות בקופת המדינה. הן גם פוגעות באזרחים הישרים, המדווחים דיווחי אמת ומשלמים מס אמת.

זאת ועוד, מדובר בעבירות שמתבצעות בסתר ולא אחת גם בתחכום רב, מה שמקשה על רשויות המס לגלותן. לא בכדי נקבע בפסיקה כי יש להחמיר בענישתם של אלה העוברים עבירות מס, זאת כדי להביע את סלידת החברה מעברייני המס ולשדר מסר לציבור הרחב כי מי שייתפס מבצע סוג זה של עבירות יישלח אל מאחורי סורג ובריח. כדברי כב' השופט מר א. לוי בע.פ. 2407/05, רונן מן נ. מדינת ישראל (פורסם בתק-על 2005 (3) עמ' 245),

התמודדות זו (עם התופעה של העלמת הכנסות - מ.א) קשה היא, הואיל ועבירות המס נעשות הרחק מעינו השוזפת של החוק... יתר על כן, גם מספרם של העושים במלאכת החקירה אינו רב ועל כן כאשר נחשפת תופעה בהיקף כה חמור כמו במקרה שבפנינו, מצווה בית המשפט להרים את תרומתו לצמצום ממדיהן של עבירות המס על ידי החמרה בענישה. המסר לכלל בעניין זה הוא פשוט וברור - הכל מצווים לדווח דיווח אמת על היקף עסקיהם ואם כך יהיה, מותר להניח שהנטל על כלל אזרחי המדינה יהיה שוויוני יותר. ולהיפך, מי שיעמוד במריו ויוסיף לנהוג בדרכי רמייה כדי להשמיט מהכנסותיו, שוב אין מנוס מלהבהיר לו כי במקרים הראויים הוא עלול לשלם על כך לא רק בממונו, אלא גם בחירותו"

וכדברי כב' השופט מר סלים גובראן ברע"פ 10519/09 עאמר חרבאוי נ. מדינת ישראל, בסוג זה של עבירות "... גובר משקלו של השיקול ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות... של האדם שדינו נגזר".

הגם שהשיקול ההרתעתי גובר בסוג זה של עבירות על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אין ביהמ"ש יכול להתעלם, עת גוזר הוא את הדין, מנסיבות אלה. לכן ברור שכל השיקולים לקולא הקיימים במקרה שבפניי נלקחו בחשבון ואלמלא אלה, היה עונשו של הנאשם חמור בהרבה.