החלטה
1.בפני בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].
2.החשוד נעצר לראשונה ביום 30.10.2010 בשעה 03:20.
3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך יומיים.
4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של העלבת עובד ציבור ותקיפת עובד ציבור, בכך שביום 30.10.2010 סמוך לשעה 02:20, במועדון "אנפלאג" באילת, תקף החשוד שוטרות שח"מ שבילו במקום, בכך שזרק לעברן בקבוק מים ופגע באחת מהן וכן קילל והעליב אותן.
כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות ושיבוש הליכי חקירה.
5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד.
6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.
עולה מחומר החקירה כי החשוד שתה לשוכרה כ – 5-6 כוסות משקה אלכוהולי ואף הודה כי הוא שתוי כאשר החשוד מכחיש כל קשר לביצוע העבירה. הוא טוען כי רקד ונהנה ולא מעבר לזה ואין הוא מכיר את השוטרות כלל ועיקר. מאידך, קיימות ראיות ממקורות שונים שמלמדים על היכרות של החשוד שבפניי עם לפחות אחת המתלוננות בה פגש אך שעות מספר טרם האירוע כאשר שוחרר ממעצרו ואותה שוטרת יודעת בוודאות כי הוא פגש בה וזיהה אותה בעבודתה במשטרה כיומנאית. הביטויים שהתבטא כלפיה וכלפי חברתה הינם חמורים. מדובר בשוטרות שיצאו לבלות במועדון באילת והנה החשוד לכאורה צועק לעברן: "שוטרות, שוטרת, מניאק, מניאקית" ולאחר מכן נזרק בקבוק שפגע באחת השוטרות ובאדם אחר.
זריקת הבקבוק כשלעצמה מקיימת את יסודות עבירת התקיפה כאשר הדברים מכוונים כלפי שוטר במשטרת ישראל על רקע עיסוקו כשוטר, אף שהוא נמצא שלא בתפקיד, ואולם ההתנכלות כלפיו ועוד תקיפתו נעשים על רקע תפקידו, הרי שמדובר בהתנהגות חמורה מחייבת מיצוי החקירה. הדברים מתחדדים כאשר מדובר בחשוד שמכחיש כל ביטוי כלפי אותן שוטרות ו/או כל היכרות איתן. במצב דברים זה, יש לאפשר רשות החקירה להשלים חקירתה כראוי.
החשוד שבפניי שוחרר אך שעות ספורות קודם לכן ובעברו הפלילי עבירות הכוללות מאסר בפועל.
הסניגור הגיש לעיוני את הנחיות יועץ המשפטי המתייחסות להעמדה לדין של עבריינים בעבירות של העלבת עובד ציבור. עיינתי בהן ואינני סבור שיש להן השלכה לעניין הארכת המעצר המתבקשת. הגם שגם לפי אותן הנחיות ספק רב אם טיעונו של הסניגור יכול להסתמך עליהן ואולם בענייננו עסקינן בעבירה נוספת של תקיפת שוטר אשר לבטח מקימה עילת מעצר.
בשלב זה החשד כנגד החשוד, לאור הכחשתו הגורפת ולאור תיאור עדי זירה הינו סביר.
7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לסיכון בטחונו של אדם.
8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר. מדובר בהארכת מעצר קצרה עד למחר ובנסיבות אלו לאור פעולות החקירה הנדרשות יש מקום להארכת המעצר עד מחר בשעה 12:00.
במועד זה ישקלו רשויות החקירה באם ניתן לשחרר את החשוד בערבויות בפני קצין משטרה או להביאו בפני שוטר.
9.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 31.10.2010 עד השעה 12:00.
10.תיק החקירה מושב לחוקר.
11.צו מעצר נחתם בד בבד.
זכות ערר כחוק.