ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
25154-03-10
08/07/2010
|
בפני השופט:
שמעון פיינברג
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
עלאא ברקאת אבו אלפילאתא (עציר)
|
גזר-דין |
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע שתי עבירות של תקיפת קטין לפי סעיף 368ב.(א) בצירוף סעיף 368א. לחוק העונשין ובעבירה אחת של איומים (לפי סעיף 192 לחוק).
על פי עובדות כתב האישום, לנאשם יליד 1986 אח קטן יליד 1997 (להלן: הקטין). באישום מספר 1, הורשע הנאשם בכך שבשנים האחרונות במספר רב של הזדמנויות, נהג להכות את הקטין בבעיטות ובאגרופים. באישום מספר 2, הורשע הנאשם בכך שבחודש אוקטובר 2009 או בסמוך, בבית המשפחה, חימם הנאשם סכין על האש והניח את הסכין על ידו השמאלית של הקטין. כתוצאה מכך, נגרמה לקטין כוויה. באישום מס' 3, הורשע הנאשם בכך שבחודש פברואר 2010 או בסמוך, שוב חימם הנאשם סכין ואיים לשרוף את ידו של הקטין ואולם אמו של הנאשם התחננה בפניו שלא יעשה כן ולקחה ממנו את הסכין.
הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון שלפיו יתוקן כתב האישום. באשר לעונש, הוסכם כי המאשימה תעתור ל- 17 חודשי מאסר בפועל לכל היותר ואילו הסניגור חופשי בטיעוניו.
הוזמן תסקיר של שירות המבחן. בתסקיר מתואר הנאשם כמי שגדל במערכת משפחתית קשה וכי בילדותו נחשף לאלימות ולהזנחה. כיום, הנאשם הוא המפרנס של משפחתו. הוא גם רואה את עצמו כדמות חינוכית עבור אחיו הקטנים וטוען כי ביצע את העבירות על רקע הרצון לחנך את אחיו. שירות המבחן מדווח כי החל לגלות מודעות לבעייתיות שבהתנהגותו. לאור זאת, ולמרות חומרת העבירות, בהתחשב בכך שהנאשם הינו המפרנס היחידי בבית, המליץ שירות המבחן להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה, כדי לעבור תהליך טיפולי. עוד המליצה קצינת המבחן שהנאשם ירצה עונש מאסר בעבודות שירות.
התביעה מתנגדת להמלצה. היא ציטטה משני פסקי דין של בית משפט המחוזי התומכים בעמדתה העונשית. מדובר בת.פ. (מחוזי ת"א) 40193/07 , שבו נדונה אמא לשתי קטינות, אשר ביצעה מספר עבירות של גרימת כוויות לקטינות, פעם אחת באמצעות סכין שחוממה על האש, וכן עבירות התעללות נוספות. בית משפט גזר עליה עונש מאסר של 24 חודשים ומאסר על תנאי. המקרה הנוסף הוא יותר חמור ת.פ. (מחוזי חיפה) 21020-09-09, שבו נדון אביו החורג של קטין בכך שגרם לו למספר כוויות בחלקי גוף שונים וביניהם חלקי עדינים. הוא נדון ל- 4 שנות מאסר בפועל.
ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, תוך הדגשת הפאן השיקומי שבתסקיר. הסניגור ציין כי לנאשם אין עבר פלילי בעבירות דומות (להבדיל מהנאשם שנדון בת.פ. (מחוזי חיפה) 21020-09-09, שהיה לו עבר פלילי באותו תחום). הוא גם ציין את החרטה שהביע הנאשם הן בפני קצינת המבחן והן בפני בית המשפט ואת העובדה שהוא המפרנס של המשפחה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי עמדת הענישה שהציגה התביעה במקרה זה, בהחלט ראויה לאור הפסיקה שהוצגה בפניי. עם זאת, יש מקום להתחשבות בצד השיקומי, שנכתב עליו בתסקיר ושאליו התייחס הסניגור.
לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם עונשים כמפורט להלן:
1.שנת מאסר בפועל החל מיום מעצרו 9.3.10.
2.מאסר על תנאי של 8 חודשים למקרה שהנאשם יעבור עבירה של תקיפת קטין, למשך 3 שנים.
3.צו מבחן למשך שנה, שיחל מיום שחרורו של הנאשם מן המאסר. המבחן כולל השתלבותו ושיתוף הפעולה של הנאשם עם כל תוכנית טיפולית שתוצע על ידי שירות המבחן.
זכות הערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.
העתק יישלח לשירות המבחן.
ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תש"ע, 08/07/2010 במעמד הנוכחים.
שמעון פיינברג , סגן נשיאה
הוקלד על ידי: ברוריה אלבו