מ"ת
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
|
388-05-10
05/05/2010
|
בפני השופט:
אברהם טננבוים
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
מתן ברהום דיין (עציר)
|
החלטה,החלטה,החלטה,החלטה |
החלטה
הסנגוריה הציבורית משוחררת מהייצוג.
ניתנה והודעה היום כ"א אייר תש"ע, 05/05/2010 במעמד הנוכחים.
אברהם טננבוים, שופט
החלטה
כמבוקש , הדיון יהיה בדיוק בשעה 11:30.
ניתנה והודעה היום כ"א אייר תש"ע, 05/05/2010 במעמד הנוכחים.
אברהם טננבוים, שופט
החלטה
כל הפסיקה תוגש בערימה אחת.
ניתנה והודעה היום כ"א אייר תש"ע, 05/05/2010 במעמד הנוכחים.
אברהם טננבוים, שופט
החלטה
חומר הראיות מוכר לי היטב, ובדין לא טענה ההגנה כנגד הראיות. אוסיף גם כי אין מדובר בראיות לכאורה, אלא בראיות מצויינות. ליתר דיוק, לא לגמרי ברור מדוע בוחרת ההגנה לנהל תיק זה, אם תבקש לנהלו.
לגופו של עניין, אינני יכול לקבל את טענת הסניגור. מדובר בעבירות חמורות ומסוכנות. הנאשם, קונה אופנוע בנפח של 500 סמ"ק, כשיש לו רשיון רק על 50 סמ"ק. נוהג באופנוע זה בפסילה ובורח משוטרים. לאחר שנתפס פעם ראשונה מבצע בדיוק את אותו דבר פעם שניה ושוב בוחר משוטרים. לטענת הסניגור כתב האישום "מרחיב" את העבירות והופך את הבריחה ליותר משהיתה תוך כדי שימוש במילים כגון: "נסיעה מטורפת", ועוד.
גם בלי להיכנס לפרטים, אין ספק שמדובר בבריחה שגרמה למרדף. מותב זה וכלל העוסקי בכך התריעו זמן רב בפני הסיכון של מי שאיננו מציית לשוטרים ונמלט מהם. לא בגלל כבודם של השוטרים, אם כי גם זה נימוק, אלא בעיקר לאבידות בנפש ובגוף שיש בעקבות מרדפים. הספרות הקרימינולוגית אותה ציטטתי במקרים רבים מצביעה על כך שמרדף מהווה סיכון בנפש. חומרה יתרה יש למרדפים כאלה, בכך שהניזוקים הם פעמים רבות אזרחים חפים מפשע, שבמקרה נקלעו למקום.
עוד אוסיף שלדעתנו גם מי שנהג בפסילה פעם אחת מוכיח על עצמו כי איננו ירא מבית המשפט ואין לסמוך עליו במאומה. מי שקיבל פסילה וזלזל ונהג, מה לידינו יוכיח שלמחרת יציית למעצר הבית?.
אולם, מי שנוהג פעמיים בזמן פסילה, בורח משוטרים, גורם למרדפים מסוכנים, מעיד עליו שהוא נהג מסוכן, אי אפשר לסמוך עליו, ואין כל דרך למנוע ממנו את המשך התנהגותו מלבד מעצרו.
אציין כי בידי הנאשם אופנוע שאין לו רשיון עליו מספר חודשים. קשה לי להאמין כי רק פעמיים נהג עליו בזמן הפסילה ובדיוק בשתי הפעמים נתפס על ידי משטרת ישראל.
באשר למעצר הבית שעליו אמורה לפקח משפחתו, אינני יכול לקבל אותו. קשה לי להניח שבני ביתו לא ראו אותו לעולם רוכב על האופנוע שקנה. וקשה לי להניח שהצליח להחביא אותו מהם, כל זמן נהיגתו. אם אכן עשה זאת בוודאי שאין להם כל שליטה עליו . ואם ידעו הם על האופנוע ולא הצליחו או לא רצו למנוע זאת , בוודאי שאי אפשר להסתמך עליהם.
אציין כי אינני מתייחס כלל לעבירה הנוספת של שיבוש הליכים שכן גם בלעדיה היה מקום לעוצרו.
אציין שוב כי עמדת בית משפט זה היא כי מי שבורח משוטרים וגורם למרדף משטרתי מסוכן , הרי די בכך ואפילו פעם אחת כדי שתראה בכך סכנה המחייבת לעוצרו עד תום ההליכים.
ראיתי את הפסיקה שמסר לי הסניגור. ישנם אלפי ועשרות אלפי החלטות בעניינים דומים. טבע הדברים הוא שהחלטות שונות ותמיד ניתן למצוא החלטות שיתמכו בדעה זו או האחרת. אך , הכלל הוא שהגיע העת להפסיק את התופעה של נהגים המשתוללים בדרכים ובורחים משוטרים.