מדינת ישראל נ' בר כוכבא

החלטה

1. בפני בקשת המדינה להורות על פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וזאת לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א -1961.

2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום לפיו ביום 3.7.13 בשעה 04:10 לערך, נהג המשיב ברכב פרטי מסוג אאודי בקלות ראש, במהירות של 196 קמ"ש כאשר המהירות המרבית המותרת בדרך היא 110 קמ"ש. למשיב יוחסו אישומים של נהיגה במהירות מעל למהירות המותרת ונהיגה בקלות ראש.

3. בו ביום, נפסל רישיונו של המשיב פסילה מנהלית למשך 30 ימים על ידי קצין משטרה ולאחר מכן הסכים המשיב באמצעות בא כוחו להמשיך ולהיות פסול לנהיגה.

4. בבקשה צוין כי המשיב מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2001 ולחובתו 27 הרשעות. למשיב עבר פלילי בגין עבירה של איסור מכירת נשקה משכר לקטין.

5. ב"כ המשיב ציין בפני בית המשפט כי תקופת הפסילה בה נתון המשיב עד כה מספיקה כדי "לצננו" ולהרחיקו מהכביש וכל תקופת פסילה נוספת תראה כמקדמה עבור העונש. עוד ציין ב"כ המשיב כי עבודתו של המשיב נפגעה בעקבות פסילתו לנהיגה אך הוא לא פרט בעניין זה.

6. במסגרת בקשה לפסילה עד תום ההליכים על בית המשפט לבחון קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה המתוארת בכתב האישום, וכן לבחון שאלת מסוכנות נהיגתו של המשיב. הכרעה בשאלה זו תינתן לאור נסיבות האירוע עצמו ועברו התעבורתי של המשיב.

הראיות לאישום

7. ב"כ המשיב לא טען כנגד הראיות. לאחר עיון בתיק החקירה מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב .

עברו של המשיב ומסוכנותו לשלום הציבור

8. עברו התעבורתי של המשיב מכביד. המשיב מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2001 ולחובתו 27 הרשעות.

לחובת המשיב 5 הרשעות בגין נהיגה במהירות מעל למהירות המותרת בדרך כאשר נגזרו עליו עונשי פסילה לתקופות שונות.

זאת ועוד, לא ניתן להתעלם מהמסוכנות החמורה ביותר העולה מנסיבות מקרה זה שבו נהג המשיב במהירות של 196 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 110 קמ"ש. מדובר בחריגה של 86 קמ"ש מעל למהירות המותרת.

מדובר במהירות שלא ניתן להגיע אליה בהיסח הדעת אלא במודע. נהיגה שכזו מסכנת את משתמשי הדרך באופן ממשי.

וכך נקבע ברע"פ 5250/12 מחמד אבו גוידר נ' מדינת ישראל:

"נהיגתו במהירות של 195 קמ"ש (מהירות "קצה" בגימטריא) מלמדת על טֵרוף הדעת. ישוב הדעת יבוא לו, למבקש, יש לקוות, במהלך ישיבה של 4 חודשים מאחורי סורג ובריח".

נהיגה במהירות שכזו מצדיקה הרחקה מהכביש לתקופה העולה על ימי הפסילה המנהלית אשר בסמכותו של קצין המשטרה להורות.

סוף דבר

9. אני מורה על פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

לאור הלכת אבו צעלוק נ' מדינת ישראל בש"פ 8514/05, אשר לפיה ראוי כי משך הפסילה יהיה מדוד וקצוב בזמן, ובהתחשב בתקופה בה היה המשיב פסול, אני קוצבת את משך הפסילה למשך 6 חודשים מהיום. התביעה תהא רשאית לחדש את הבקשה במידה ויהיה טעם המצדיק זאת.