ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
14919-12-09
26/11/2013
|
בפני השופט:
עינת רון
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
נאסר בסול
|
גזר-דין |
גזר דין
לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירה של גניבת רכב.
תמצית העובדות בהן הורשע הנאשם הן כי ביום 19/6/09 נטל הנאשם מפתח תקוה רכב מסוג משאית, אשר נגנבה זמן קצר קודם לכן ממקום אחר בפתח תקוה ואשר המתנע (הסוויץ') שלה נמצא שבור וכן חלון צדדי שלה, נכנס אל המשאית ונהג בה עד אשר נעצר על ידי שוטרים בכביש 38 לכיוון בית שמש.
ב"כ התביעה הדגישה כי גניבת רכב הפכה למכת מדינה אשר יש בה כדי להשפיע על בטחון הציבור ואיכות חייו וכי יש בתופעה זו כדי לשבש את שיגרת חייו של הציבור ולפגוע ברכושו, ולא רק פגיעה ישירה , אלא אף פגיעה עקיפה.
ב"כ התביעה הציגה אסופת פסיקה באשר לענישה הנוהגת במקרים מעין אלה וביקשה ללמוד ממנה על רמת הענישה המתאימה למקרה שבפנינו.
מתחם הענישה לו טענה התביעה הוא 12-18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
התביעה ציינה כי עלפי תיקון 113 לחוק העונשין, אין בענייננו כל טעם לחרוג ממתחם זה לקולא ועל כן עתרה להטיל על הנאשם עונש הבא בגדרו של מתחם זה, לצד עונש מאסר מותנה, קנס, פיצוי, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.
ב"כ הנאשם הדגיש בפתח דבריו כי אין לזקוף לחובתו של הנאשם את עצם ניהול ההוכחות ואי נטילת האחריות כיוון שהא ראיה - הנאשם זוכה מפרט אישום אחד.
לטעמו של ב"כ הנאשם אין ללמוד מאסופת הפסיקה של התביעה דבר כיוון שהיא ניתנה טרם תיקונו של תיקון 113 וניתנה על ידי ביהמ"ש העליון . לטעמו של ב”כ הענישה הנוהגת ומתחמי ענישה נקבעים על ידי הערכאה הדיונית ואלה קבעו מתחם ענישה של מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודת שירות ועד מאסר של 12 חודשים בפועל.
ב”כ הנאשם סבור כי לאור נסיבותיו של הנאשם שהינו נעדר עבר פלילי ומנהל אורח חיים נורמטיבי, ומפרנס את משפחתו לרבות שני ילדיו הקטנים, הרי שיש להטיל עליו עונש בחלק התחתון של המתחם.
את טיעוניו תמך ב"כ הנאשם באסופת פסיקה שהציג.
עוד ביקש ב"כ הנאשם להתחשב בכך שחלפו למעלה מארבע שנים מאז ביצוע העבירה.
בדברו האחרון ציין הנאשם כי הוא מגדל שני ילדים ואינו מחפש להסתבך עם החוק וכי הוא מתנצל על שארע.
לא אחת התייחסו הערכאות השונות של בתי המשפט לעבירה זו של גניבת רכב, אשר למרבה הצער פשתה במחוזותינו והפכה לרעה חולה שיש לעקרה משורש. לא אחת נאמר כי על בתי המשפט לתרום תרומתם למיגורה של תופעה זו בדרך של ענישה מחמירה ומרתיעה.
תופעה זו פגיעתה קשה. הן בפרט הנפגע ברכושו ובבטחונו והן בחברה. לא רק זכות הקנין היא שנפגעת ולא רק רכושו הפרטי של הפרט נפגע. בטחונו של הציבור נפגע ובאופן עקיף נפגעים היבטים נוספים, כלכליים, ביטוחיים ועוד.
כך קבע ביהמ"ש מחוזי במחוז המרכז כי :
"אף אנו כמו בית משפט קמא, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, סבורים כי יש להחמיר עם מבצע עבירות גניבת כלי רכב, שכן מדובר ברעה חולה שפגיעתה בציבור היא בלתי נסבלת והגיעה להיקפים מדאיגים".
(עפ"ג (מרכז) 15725/05/09 אל עטאונה נ. מ"י).
במקרה זה, נדון מי שהורשע בשני מקרים של גניבת משאית ובהחזקת כלי פריצה לעונש של 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל וזאת הגם שהמשאיות הוחזרו לבעליהן והגם שהוא נעדר עבר פלילי.
בית המשפט המחוזי ציין כי בית המשפט קמא שקל את אלה ואולם בהתווסף לכך גילו הצעיר של הנאשם והעובדה כי הוא מרצה עונש מאסר לראשונה, הביאוהו לקצר את עונש המאסר לריצוי בפועל ולהעמידו על עשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל.