מדינת ישראל נ' בנישתי

החלטה

בהמשך להחלטתי מיום 21.1.13 להלן נימוקי החלטתי הדוחה בקשתו של הנאשם לחזור בו מהודאתו.

ולהלן השתלשלות העניינים בתיק:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב.

הנאשם היה מיוצג לאורך כל הדרך ע"י משרד עו"ד גולן על פי ייפוי כוח המצוי בתיק ובכל הדיונים התייצב עו"ד גולן או עו"ד אחר ממשרדו.

בדיון שהתקיים ביום 7/9/11 כפר הנאשם באמצעות ב"כ והתיק נקבע להוכחות.

החלו לשמע הוכחות בנוכחות הנאשם (ראה פרוטוקול מיום 10/1/12 ו-3/5/12)

בדיון שהתקיים ב11/11/12 הופיע מטעם הנאשם עו"ד בנימיני וביקש בשם הנאשם לחזור בו מכפירתו ולהודות במסגרת הסדר טיעון . הנאשם הורשע ונקבע מועד לטיעונים לעונש ליום 21/1/13.

במועד הנ"ל הופיע הנאשם ועו"ד רינת גולן ממשרד עו"ד גולן ובפתח הדיון ביקשה בשם הנאשם לחזור בו מהודיה ולהשתחרר מהייצוג עקב חילוקי דעות.

הנאשם עצמו טען כי לא ידע על ההסדר שעשה העו"ד , ציין כי התיק מתנהל לא טוב , התיק לא מטופל כראוי, לא נתנו לו זכות דיבור, הוא לא נהג ברכב כך שהוא לא מסכים עם ההודאה.

סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 מאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו ברשות בית המשפט ומנימוקים מיוחדים שיירשמו:

"הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו."

ההלכה הפסוקה הורתה כי חזרה מהודיה תתאפשר רק בנסיבות חריגות ב ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל נקבע כי:

"בהתקיים פסול בהודיה עקב פגם ברצונו החופשי ובהבנתו של הנאשם את משמעות הודייתו או אם ההודיה הושגה שלא כדין באופן המצדיק פסילתה"

בית המשפט העליון ב ע"פ 945/85 פלוני נ' מדינת ישראל קבע כי אין לקבוע כללים נוקשים בנושא:

" ...עשוי להתעורר מקרה, בו מתרשם בית המשפט לערעורים על סמך כל הנסיבות המובאות בפניו, שאכן קיים באמת חשש ממשי, שהנאשם הודה באשמה בניגוד לרצונו האמיתי, ואולי אף בניגוד לאמונתו הכנה בחפותו, ואז ייטה בית המשפט להיעתר לבקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו ולהעניק לו את ההזדמנות לברר את העובדות כולן לגופן. אך אלה יהיו מקרים נדירים וחריגים."

כב' השופט רובינשטיין ב ע"פ 3914/08 עאמר עסאלה נ' מדינת ישראל :

"נשוב ונזכור כי החזרה מהודיה ניתנת, כמצוות המחוקק, אך בנסיבות חריגות, שהרי בית המשפט וההליך הפלילי אינם "תכנית כבקשתך" שהמטוטלת בה נעה באופן חופשי. אמנם ההליך היה בשלב לא רחוק שלאחר הודיה ובטרם נגזר הדין. אך כלל הנסיבות מורנו שלא להיעתר לבקשה."

במקרה שלפני הנאשם מבקש לחזור בו מהודאתו לאור כשל בייצוג.

מצאתי כי במקרה דנן אין לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו גם אם לטענתו היה כשל בייצוג לאור רע"פ 2664/11 בו פסק כב' השופט א' רובינשטיין :"