מדינת ישראל נ' בניהוייב(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב.

בכתב האישום מיוחסות למשיב עבירות של תקיפה סתם, ניסיון תקיפה סתם ואיומים.

כמפורט בכתב האישום, ביום 23/2/11, במדרגות הבניין בו הוא מתגורר, על רקע שכרותו, תקף המשיב את המתלונן שלא כדין וללא הסכמתו באופן שאחז בחולצתו וניער אותו בחוזקה.

כן, מואשם המשיב כי תקף אף את אשת המתלונן אשר באה לחלץ את בעלה , באופן שאחז בחוזקה בחולצתה, ניער אותה ונתן מכות אגרוף בחזה. המשיב מואשם עוד כי באותן הנסיבות , ניסה לתקוף שכנה נוספת, הגב' יפה אהרון, בכך שירק לכיוונה. במהלכה של חקירתו בתחנת המשטרה , איים המשיב בפני השוטרים בפגיעה שלא כדין במתלונן ובני משפחתו, באומרו כי ינקום בהם ויפוצץ להם את הבית, וזאת בכוונה להפחידם או להקניטם.

המבקשת עתרה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים וזאת על רקע עדויות המתלונן, אשתו ושכניהם, כמו גם הודאת המשיב ודו"חות השוטרים המצויים בתיק החקירה. המבקשת טענה, כי העבירות בהן מואשם המשיב מקימות עילת מעצר של מסוכנות, בכך שביצוען מסכן את בטחון הציבור ונוכח שימושו של המשיב באלכוהול, הוא מתקשה לשלוט בדחפיו ובמעשיו האלימים.

המבקשת ציינה כי למשיב הרשעות קודמות בגין עבירות אלימות, וכן תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בר הפעלה בגין אלימות שהופנתה כלפי נכדת המתלוננים. המבקשת טענה כי המשיב לא נרתע מאימת הדין ואף איים גם בנוכחותם של השוטרים בתחנה. לפיכך עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

המשיב טען כי לא קיימות ראיות לכאורה בתיק, וכי למעשה מדובר בסכסוך שכנים, אשר נופח באורח מוגזם. המשיב הפנה לעדות שכן ניטראלי אשר ממנה עולה , לטענתו, כי לא הייתה כל אלימות בינו לבין שכניו. המשיב טען כי בעת קרות האירועים נשוא כתב האישום אכן היה שרוי בגילופין, אך הכחיש כי נקט באלימות כלפי שכניו , הכחיש כי התכוון לאיים על שכניו ולטענתו לא הובן כראוי בשל קשיי השפה. המשיב אף טען, כי לא קיימת עילת מעצר מכיוון שהמשיב לא נעצר מיד לאחר האירוע אלא מאוחר יותר, כך שאם היה אכן ברצונו לנקום במתלונן, היה עושה כן בטרם מעצרו. המשיב טען כי יש בעברו הרשעה אחת רלבנטית משנת 2009 ויתר ההרשעות ישנות ואינן רלוונטיות. אשר על כן טען המשיב, כי לא קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר ולכן עתר לשחרורו.

עיינתי בתיק החקירה ומצאתי, כי קיימות במקרה זה ראיות לכאורה לביצוען של העבירות המיוחסות למשיב, ראיות אשר בהתגבשן בהליך העיקרי, עשויות להוביל להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

בתיק החקירה מצויות הודעותיהם של השכנים אשר נכחו במקום בעת אירוע התקיפה , הגב' טלי ישבייב והגב' יפה אהרון המפרטות את אשר אירע. יצויין, כי הגב' אהרון, הותקפה אף היא בידי המשיב , כאשר זה ירק לעברה. כן, מצויות בתיק הודעותיהן של הגב' ויאולטה גלץ, אשת המתלונן שהותקפה בעצמה בידי המשיב וכן הודעותיהן של שתי בנותיו של המתלונן, הגב' אולגה דיאצוק והגב' מרינה רובנו , אליהן התקשרה אשת המתלונן לאחר אירוע התקיפה וסיפרה להן אודות האירוע והן אלו אשר הזמינו את המשטרה למקום. בתיק מצויה אף הודעתה של הקטינה סופי , אשר אף היא ראתה את אירוע התקיפה , תיארה בפירוט את אשר אירע ואף ציינה כי הזעיקה את סבתה (אשת המתלונן) לעזרה. כמו כן מצוי בתיק דו"ח הפעולה של השוטרים אשר טיפלו באירוע המעידים כי המשיב היה שרוי בגילופין , צעק וקילל אף בנוכחות השוטרים.

בתיק אף מצויים דיסקים בהן מוקלטות חקירותיו של המשיב, מהן ניתן להתרשם כי המשיב צועק וצורח. תוכן השיחות כמו גם איומיו המפורשים כלפי שכניו בנוכחות חוקריו, מחזקים את חומר הראיות בתיק ומבססים קיומן של ראיות לכאורה.

אשר לעילת המעצר- למשיב בעברו הרשעה בגין מקרה אלימות כלפי נכדתם של המתלוננים נשוא התיק שבפניי. עצם היותו של אירוע האלימות חוזר ונשנה, כלפי אותם המתלוננים, מבססת את עילת המסוכנות ומהווה עילת מעצר מספקת בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו 1996.

נוסף על כך, המשיב הודה בהודעתו מיום 23/2/11 כי הוא אלכוהוליסט וכי שתה ביום האירוע כמעט ליטר של וודקה. העובדה כי המשיב נוטה לאלימות חוזרת ונשנית כלפי שכניו כאשר שרוי הוא בגילופין ובשל כך אינו יכול לשלוט בדחפיו ובמעשיו, מחזקת עוד יותר את המסוכנות הנובעת מן המשיב כלפי המתלוננים – שכניו בפרט וסביבתו בכלל.

לכך יש להוסיף את העובדה כי המשיב לא נרתע והוסיף לאיים על שכניו, גם בפני השוטרים אשר חקרו אותו בתחנת המשטרה. מכך אנו למדים כי המשיב אינו יודע מורא החוק, דבר המעורר ספקות באשר למסוגלותו ונכונותו לעמוד בתנאי שחרור כלשהם.

כאמור, כנגד המשיב תלוי ועומד מאסר על תנאי בר הפעלה בהתאם לגזר הדין מיום 17/9/09 ואף זה לא הרתיעו מלבצע פעם נוספת מעשי אלימות כלפי שכניו. עונש מאסר מותנה זה המרחף מעל ראשו, עלול לגרום למשיב לעשות כל מאמץ שלא להתייצב להליכי משפטו.

המשיב לא הציע כל חלופת מעצר ואף לא הציע כל דרך טיפולית להתמודדות עם בעיית השתייה, אשר אף בהתאם להודאתו הוא סובל הימנה. בקשת סנגורו להורות על שחרורו בכפוף להרחקתו מהמתלוננים בלבד, אינה סבירה בנסיבות העניין. כל עוד לא הוצעה חלופה אחרת, סבירה והדוקה יותר, לא ניתן לסמוך על המשיב שלא יחזור שוב וינסה לפגוע במתלוננים, או למצער ינסה להשפיע על עדותם בהליך העיקרי. אשר על כן, איני רואה כל סיבה לבקש משירות המבחן , בשלב זה, לבחון חלופות ו/או דרכי טיפול משלא הוצעו כאלה. לכן, אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים.

המשיב, יהיה רשאי כמובן, ככל שתהיה בידו חלופת מעצר הולמת להגיש לעיוני בקשתו לעיון חוזר.

ניתנה והודעה היום כ"ז אדר א תשע"א, 03/03/2011 במעמד הנוכחים.

מירב קלמפנר נבון, שופטת

הוקלד על ידי: צביה טולדנו