מדינת ישראל נ' בן נעים

פסק דין משלים

1.בפסק הדין המקורי הורשע הנאשם בביצוע שתי עבירות לפי סעיף 5 (ב) לחוק העזר לפתח תקווה (שמירת הסדר והניקיון), התשנ"ב-1991, והושת עליו עונש של תשלום קנס כספי בסך של 2,640 ₪ והתחייבות להמנע מעבירה על פי חוק העזר הנ"ל באותו הסכום למשך שנתיים.

2.הנאשם ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז, במסגרת עפ"א 34683-06-10, וביום 21.07.10 ניתן פסק הדין בערעור על ידי כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר כדלקמן:

"לפנים משורת הדין ראיתי להחזיר את התיק לבית משפט קמא על מנת שישמע את העד (הכוונה לכהן עופר אבשלום-ש.ק.ו) ויקבע האם יש בעדותו כדי לשנות את פסק הדין".

3.בהתאם להנחיית ערכאת הערעור, נקבע מועד לדיון לשמיעת העד הנ"ל ביום 23.12.10. המועד נדחה ליום 20.01.11, שאז נשמעה עדות העד בפני. לאחר מכן סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.

4.שמעתי את עדותו של העד שלא התייצב בזמנו לדיון ההוכחות שהתקיים בערכאה זו, נתתי דעתי לטענות הצדדים, והגעתי לכלל מסקנה חד משמעית, כי עדות העד הנ"ל אין בה כדי לשנות את ממצאי הכרעת הדין. עדותו, המדברת על כך שהרכב נגרר 4 פעמים, אינה הגיונית ואינה אמינה הואיל והרכב נמצא בכל אותה תקופה, שהינה פרק זמן ארוך, באותו מקום, באותה פוזיציה והעד לא הצליח להסביר נתון עובדתי זה ! עדותו של העד אינה מגובה בראיות כלשהן כפי שהיה מצופה ממי שטוען שעיסוקו במסחר ברכב, הן לגבי זכרון דברים, הן לגבי תשלום תמורה ורשיונות. העד לא ידע לנקוב בתאריכים מדוייקים וכל עדותו הינה משוערת בלבד. טענת העד כי לא ראה את המדבקות על הרכב ואת ההודעות שהושארו על הרכב אף היא אינה מהימנה בעיניי.

5.תוצאת האמור היא, בהתבסס על עדותו המהימנה של המפקח דביר וידנבאום והמוצגים ת/1-ת/11, המתעדים היטב את כל המהלכים בנדון דידן, כפי שפורט בהכרעת הדין המקורית, שהרשעת הנאשם נותרת על כנה. למניעת ספק יובהר כי גזר הדין אף הוא נותר במקומו.

לבקשת הצדדים כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 20.01.11, הרי שפסק הדין המשלים ניתן שלא בנוכחות הצדדים.

המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין המשלים באמצעות הדואר עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"א, 24 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.