מדינת ישראל נ' בן נחום

גזר דין

העבירות - נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח חובה בתוקף

הנאשם הודה והורשע על סמך הודאתו בנהיגה ביום 15/2/12 בזמן פסילה ומכוח עבירה זו גם ללא ביטוח חובה בתוקף. מקור הפסילה הוא גזר דין שניתן ביום 24/11/11 בתת"ע 8033-04-10, שם נהג על אופנוע ללא רישיון נהיגה מתאים ונגזרו עליו בין היתר 89 ימי פסילה, מאסר על תנאי בן חודשיים ופסילה על תנאי לשלושה חודשים, תנאים שהם ברי הפעלה בגזר הדין הנוכחי.

חומרתה של עבירת הנהיגה בזמן פסילה נדונה ברע"פ 1812/94 דורון פרץ נ' מ"י , שם ציין ביהמ"ש העליון כי "מי שנוהג בזמן פסילה, ראוי לעונש חמור שבין מרכיביו פסילה לאורך זמן ומאסר לתקופה הולמת..." , על אחת כמה וכמה נכון הדבר שעה שמאסר על תנאי מרחף מעל ראשו של הנאשם ואין בכך כדי להרתיעו.

טיעוני הצדדים לעונש:

המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם עונש מאסר, להפעיל במצטבר את עונש המאסר על תנאי שהוטל על הנאשם במסגרת תיק 8033-04-10, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה ארוכה, פסילה על תנאי וקנס.

הסניגור טוען לנסיבות מקלות, עת ביצע העבירה נסע לבית אביו שלא חש בטוב וכי עבר קורס נהיגה מונעת ותיאוריה מחדש, כך שרישיונו חשוב לו, באשר עיסוקו האחרון היה שליח וכי כעת הוא מובטל. הסנגור מבקש להאריך תנאי המאסר ולחילופין להורות על ריצויו בדרך של עבודות שירות. (חוות דעת הממונה חיובית).

מתחם הענישה

מתחם הענישה, כאמור בתיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז-1977 מושפע מהשאלות הבאות: אחת- האם מדובר בעבירה דומה חוזרת והאם לנאשם עבר תעבורתי או פלילי, שתיים - האם ישנם תנאים ברי הפעלה.

בשל קיומם של תנאים להפעלה, ברור כי במקרה של הנאשם יש מקום להשית עליו לפחות חודשיים מאסר בפועל ושלושה חודשי פסילת רישיון נהיגה וזאת רק בגין העבירה הקודמת, שהרי התנאי המופעל הוא עונש המיוחס לעבירה הקודמת שבוצעה ולא לעבירה הנוכחית (ראה בענין זה ע"פ 4517/04 מסרואה נ' מ"י מיום 10/3/05). לא נתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות הארכת תנאי.

קצהו העליון של מתחם הענישה בעבירה זו מגיע לשנה ואפילו 16 חודשים, אם כי במקרים חריגים אלו הופעלו מאסרים על תנאי ארוכים במיוחד והעבירה חזרה יותר מפעמיים. (ראה למשל עפ"ת(ים) 42899-09-12 אליהו (לביא) נ' מ"י מיום 23/10/12).

הנאשם שבפני למוד ערכאות משפטיות עוד מהיותו נער. דומה כי אין מורא החוק עליו. רק ביום 24.11.11 עמד בבית משפט לתעבורה בפני כב' השופט מ. כדורי, יחד עם אביו כאשר אביו מבקש להתחשב במצבו הרפואי ובעזרת בנו. לא מצאתי כי גם הפעם יש להתחשב באביו של הנאשם, שעה שהנאשם עצמו בוחר שלא לעשות כן, עת הוא מתעלם מהתנאים המרחפים מעל ראשו, והרי ניתן היה להזמין מונית או אמבולנס, אם אכן אביו לא הרגיש טוב ולא לבזות את צווי בית המשפט.

אציין כי נחשפתי למסכת חייו המפותלת של הנאשם כשהוצג בפני תסקיר שנערך ביום 08.11.11 בעקבות העבירה הקודמת, אך כאמור לא ניתן להיתלות בכך שוב ושוב.

מחוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו עולה כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות והוא "בעל יכולות טובות... מביע מוטיבציה גבוהה להוכיח תפקודו החיובי ולשקם עתידו". בנסיבות הללו לא הקשיתי יתר על המידה על הנאשם והסתפקתי בתקופה סמלית של מאסר בפועל והיתרה בדרך של עבודות שירות.

גזר הדין

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים ולאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

מאסר בפועל למשך 10 ימים. הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 22/7/13 וזאת בכפוף לחתימה על התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪.

מפעילה את תנאי המאסר שהושתו על הנאשם בתיק 8033-04-10 במצטבר לעונש המאסר בתיק זה ובסה"כ ירצה הנאשם מאסר בן חודשיים ועשרה ימים, מתוכם 10 ימים מאחורי סורג ובריח וחודשיים בדרך של עבודות שירות, כאמור בחוו"ד הממונה מיום 30/4/13 (הוסטל "רעות" בירושלים, החל מיום 6/8/13).

מאסר הנאשם למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10 א' ו/או 67 לפקודת התעבורה תשכ"א–1961, שעניינם נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף מעל ששה חודשים.

פסילה בפועל של רישיון הנהיגה למשך 6 חודשים וזאת נוכח העובדה כי לא כיבד את עונש הפסילה שהושת עליו בגזר הדין הקודם. מפעילה בחופף את התנאי שהושת עליו בת"ת 8033-04-10 למשך 3 חודשי פסילה.