מ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
10650-02-13
25/02/2013
|
בפני השופט:
ציון קאפח
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראלעל-ידי ב"כ עו"ד רוזי כבאז
|
הנתבע:
1. משה בן משה (עציר) – על-ידי ב"כ עו"ד בני נהרי 2. אייל בן משה (עציר) – על-ידי ב"כ עוה"ד ששי גז ויקי קהן 3. אהרון לוי (עציר) – על-ידי ב"כ עו"ד יקי קהן 4. שמואל שמוליק אלפנדרי (עציר) – על-ידי ב"כ עו"ד בני נהרי 5. רחמין בורוכוב (עציר) – על-ידי ב"כ עו"ד יקי קהן
|
|
החלטה
דיון לראיות במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים.
כתב האישום המתוקן מספר על קשירת קשר של המשיבים כולם, איש איש על פי חלקו, לפגוע בשניים – עוז צורף ואברהם אטיאס - ולחבול בהם חבלה חמורה.
במסגרת זו, בוצעו תצפיות על ידי מי מהמשיבים אל דירות המגורים של היעדים, לאחר מכן, נשכר רכב בו נסע משיב 4 ביחד עם אחר להמשך תצפיות, לרבות בחינת דרכי גישה וכל כיוב'. בהמשך, ביום 24.01.13, סמוך לשעה 21:00 ובהמשך להכנות כמפורט לעיל, נסעו במכונית משיבים 1, 2, 3, 5 יחד עם דוד חנניה בכביש 471 לשם הגעה לכתובת מגוריו של אחד היעדים.
במהלך הנסיעה, ובשעה שמשיב 3 נוהג ברכב, הבחינו יושבי הרכב בשני קטנועי טי-מקס שנסעו לפניהם ואשר נדמו בעיניהם כיעדים המיועדים לפגיעה.
בשלב זה, האיץ דוד חנניה במשיב 3 לפגוע בקטנועים. זה עשה כן ונצמד לאחד הקטנועים. נכתב עוד בכתב האישום כי יושבי הרכב נכנסו לנתיב נסיעת הקטנוע במהירות גבוהה ובקרבה מסוכנת תוך שהם מסכנים את חייו. אגב כך, בחנו את זהותו. בסמוך לכך, נצמדו יושבי הרכב לקטנוע השני וגם כאן, סיכנו את חייו.
דוד חנניה האיץ כל העת במשיב 3 לדרוס את הקטנועים ולנגח אותם, כל זאת בטרם התבררה זהותם. כאן המקום לציין כי אטיאס ועוז לא היו על הקטנועים.
בהמשך, המשיכו יושבי הרכב לעקוב אחרי רוכבי הקטנועים. הרוכבים, שחששו לחייהם, עצרו בצד הדרך והסירו את הקסדות מעל פניהם כדי שנוסעי הרכב ייווכחו בטעותם ויירפו מהם.
בשלב זה ולאחר שנוכחו יושבי הרכב בטעות, אמר משיב 1 כי יש לרוכבי הקטנועים מזל שהמכונית לא יותר מהירה.
יושבי הרכב המשיכו לנסוע והגיעו לכתובת מגוריו של אחד היעדים, שם המשיכו לתצפת.
בכל האמור לעיל, קשרו המשיבים קשר לפגוע ולגרום חבלה חמורה.
על כל אלה, יוחסו למשיבים קשירת קשר לביצוע פשע (חבלה חמורה) עבירה על פי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז- 1977. כן יוחסה למשיבים, למעט משיב 4, עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק.
הדיון הינו לראיות לכאורה.
המבקשת הציגה, לשיטתה, שלל ראיות המאששות זו את זו ומציגות תמונה שאינה משתמעת לשתי פנים.
מנגד, תקפו הסנגורים בשצף קצף את הנטען כלפי המשיבים והסבירו כל נסיבה ונסיבה כאירוע תמים שאינו מסבך את לקוחותיהם.
דיון:
הראיות בתיק נחלקות לדוחות העוקבים המתייחסים לפעולות הקושרים בפרקי זמן שונים, תמלילי שיחות המשיבים כפי שנקלטו בהאזנת נפח שהותקנה במכונית בה נסעו והודעות רוכבי הקטנועים.
על מנת להקל בקריאת ההחלטה, אתאר בתחילה את פעולות המעקב של המשיבים, ולאחר מכן אציב זה מול זה את תנועות המשיבים כפי שנצפו על-ידי העוקבים בליל האירוע לצד קולותיהם אשר נקלטו בהאזנת הנפח שהותקנה במכונית.
עוד יש לציין כי אין מחלוקת שהקולות שנקלטו במכשירי האזנה הינם של המשיבים. ראה לעניין זה דו"ח זיהוי קולות של השוטר רס"ל אלעד קיסוס.
א.דוחות העוקבים