תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
5565-05-11
20/12/2011
|
בפני השופט:
שמואל מלמד
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
יובל בן-יאיר
|
הכרעת-דין |
בפני
שופט שמואל מלמד
הכרעת דין
נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 04.10.10 בשעה 07.11 או בסמוך, ברחוב סירקין 12 גבעתיים, חנה הנאשם רכבו במקביל לאבני שפה המסומנות אדום צהוב, בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.
הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.
מטעם התביעה העידה השוטרת נטלי חבמי . עדותה נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר היא רשמה ביום המקרה – ת/1. על פי רישומה של השוטרת, ביום האירוע, הרכב הנ"ל חנה במקביל לאבני שפה אדום צהוב שנראות ברורות ובולטות לעין, הנאשם חנה בתחום תחנת אוטובוס. נהג לא היה במקום, ללא תו נכה, ללא משולש אזהרה, ללא אורות מהבהבים, רכב נעול ללא כל תקר.
לא נרשמה תגובת הנהג כיוון שמדובר בדו"ח הדבקה.
בבית המשפט טען הנאשם, כי באותו יום עבר דירה, הזמין חברת הובלות פלוס רכבו. הנאשם ואשתו הורידו חפצים לרכב. הנאשם ראה את הפקחים באותו בוקר ואמר להם שהוא מוריד את הדברים וזז. לדבריו השאיר את הרכב פתוח ב- 4 דלתותיו, הוריד והעלה דברים, הפקחים אמרו לו תסיים ותזוז. לדעת הנאשם רישום הדו"ח לא צודק.
חקירה נגדית טען הנאשם כי לא השאיר אורות מהבהבים ולא פתק על הרכב.
לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטרת היא אמת.
הנאשם למעשה מודה בביצוע העברה, אך טוען טען של צידוק מעשיו ותחושה של חוסר צדק. בשל נסיבות ביצוע העבירה.
הנאשם טען טענות עובדתיות, אך לא טרח להביא אף ראיה לצורך הוכחות טענותיו. הנאשם לא הגיש שום מסמך המאשר את מעבר הדירה. לטענתו העביר דברים יחד עם אשתו. אשת הנאשם לא העידה בבית המשפט. נסתרות נסיבות האירוע מלבד דברי הנאשם.
לא ירדתי לסוף דעתו של הנאשם לגבי האישור שניתן לו ע"י הפקחית לחנות במקום. אף שטענה זו נאמרה בעלמא, הרי האם יתכן כי פקח עירייה יגבור על חוק?
הנאשם הודה כי ביצע את העבירה, אך לטענתו הצידוק שלו הוא מעבר דירה. מדובר בשעת בוקר שעה 07.11. שעה בה הנאשם העמיד את רכבו בתוך תחנת האוטובוס. שעה זו היא בד"כ שעת עומס בתחבורה הציבורית. חניה בתחום תחנת האוטובוס, גורם להפרעה לסידורי התחבורה הציבורית. הנאשם חש חוסר צדק ברישום הדו"ח. האם התנהגותו הייתה צודקת כלפי משתמשי התחבורה הציבורית. אני סבור שלא. הנאשם ראה את האינטרס הפרטי שלו תוך התעלמות מוחלטת מהאינטרס הציבורי. בנסיבות האמורות, אני סבור שתחושת חוסר הצדק של הנאשם אינה מוצדקת ולמעשה אינה מקהה מחומרת הפגיעה באינטרס הציבורי הכללי. הנאשם היה צריך למצוא מקום חניה אחר, שמאפשר הורדת החפצים מדירתו ולא בתחום תחנת אוטובוס.
סוף דבר, בהישעני על עדות השוטרת, לה אני מאמין, ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה. אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
ניתנה היום, כ''ד כסלו תשע"ב , 20 דצמבר 2011, במעמד הצדדים