מדינת ישראל נ' בן חמו(עציר)

החלטה

דברי רקע

1.בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו וזאת בעקבות הגשת כתב אישום כנגדו הכולל שני אישומים.

2.באישום הראשון מיוחסות למשיב עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין תשל"ז – 1977 וכן עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג – 1973. לפי עובדות האישום הראשון, בתאריך 29.11.11 שוחרר המשיב במסגרת מ"ת 4410-10-11 על יד בית המשפט השלום ברחובות (כבוד השופטת ל' צבר) בתנאים הכוללים, בין השאר, מעצר בית מלא בביתו ברחוב שפירא 14 בלוד. בהמשך המשיב עתר לבית המשפט השלום ברחובות להקלה בתנאי השחרור ומשבקשתו לא נענתה הגיש ערר לכבוד בית המשפט המחוזי במחוז מרכז. הערר קיבל מספר עמ"ת 22442-01-12 ונדון בפני כבוד השופטת ה' עובדיה ואשר הורתה ביום 17.1.2012 כי המשיב יוכל לצאת ממקום מעצר הבית לעבודה בין השעות 08:30 ו- 22:30, ולאחר סיום העבודה עליו לשהות במעצר בית לילי. בתאריך 13.2.2012 בשעה 22:30, או בסמוך לכך, ברחוב שפירא 14 בלוד, מכר המשיב לאדם בשם אבי אמסלם (להלן – אמסלם) סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.85 גרם נטו, וזאת בעבור תמורה כספית שאיננה ידועה במדויק למבקשת. בהמשך המשיב עזב את מקום מעצר הבית ובכך הפר הוראה חוקית.

3.באישום השני מיוחסת למשיב עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין תשל"ז – 1977. לפי עובדות האישום השני המשיב שוחרר במסגרת תיק מס'

23559-02-12 בבית המשפט השלום ברמלה, בהחלטה שניתנה על ידי, בתנאים של מעצר בית מלא בביתו ברחוב שפירא 14 בלוד, וזאת עד ליום 20.2.2012 בשעה 14:00. ביום 19.12.12 עזב המשיב את מקום מעצר הבית על דעת עצמו ובכך הפר הוראה חוקית.

4.באת כח המשיב טענה לקיומה של חולשה בראיות ואשר בעטייה יש להורות על שחרורו של המשיב. לאחר עיון בחומר החקירה הנני קובע כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות שבשני האישומים. הטענה בדבר קיומה של חולשה בראיות נדחית.

ראיות לכאורה

5.לגבי האישום הראשון, הראיות לכאורה עולות בבירור מתוך השילוב של כל הראיות שלהלן:

א.דו"ח הפעולה של השוטר אלי לוי המתייחס לאירועי יום 13.2.2012 שעה 22:20, ואשר לפיו ישב ברכב ותצפת על ביתו של המשיב. לביתו של המשיב הגיע אמסלם, המוכר לו מעבודתו במשטרה, והקיש בדלת. המשיב יצא אל אמסלם והשניים נעמדו בחצר ביתו של המשיב. אמסלם מסר למשיב "דבר מה", ובהמשך נרשם בדו"ח הפעולה "כלומר כסף". מיד לאחר מכן המשיב מסר לאמסלם "דבר מה", ואמסלם עלה אל תוך רכב טויוטה שבאמצעותו הגיע לביתו של המשיב. כמו כן, המשיב עלה לרכב מזדה 3 לבנה ועזב את המקום. לפי דו"ח הפעולה ניתן היה לראות הכל בבירור, מאחר והיתה תאורת רחוב במקום, לא היתה הפרעה למהלך התצפית והיה קשר עין רציף עם המשיב ואמסלם. השוטר הנ"ל דיווח על מהלך התצפית לשוטרים אחרים שהיו ממוקמים ברכבים שונים ברחובות סמוכים.

ב.דו"ח פעולה של השוטר אורן קלטניק המתייחס לאירועי יום 13.2.2012 שעה 22:35, ואשר לפיו לאחר קבלת דיווח מעמדת התצפיתן, נסע אחר רכב הטויוטה שבו ישב אמסלם והורה לרכב לעצור. במושבים הקדמיים של רכב הטויוטה ישבו שני אנשים, אמסלם והנהג של רכב הטויוטה. מחיפוש שנערך בטויוטה נמצאה שקית עם חומר החשוד כסם ליד תיבת ההילוכים. אמסלם אישר שהשקית שייכת לו. בענין זה ראו גם את דו"חות הפעולה מאותו היום של השוטרים שמואל אבוטבול, רס"ב אילן (שם משפחתו לא ברור מתוך דו"ח הפעולה) וכן אלעד אביהו.

ג.אמסלם בחקירתו מיום 14.2.2012 שעה 01:47 מאשר בשורה 5 להודעתו כי השקית עם החומר החשוד כסם ושנתפסה ברכב הטויוטה, שייכת לו. לאחר מכן סירב לענות על שאלות.

ד.חוות דעת סם (חלקית) מיום 16.2.2012 ואשר לפיה החומר שנתפס ברכב הטויוטה ושייך לאמסלם הוא סם מסוג קוקאין במשקל של 0.85 גרם נטו.

ה.דו"ח פעולה של השוטר אילן צעדי המתייחס לאירועי יום 13.2.2012 שעה 22:20 ואשר לפיו מיד לאחר קבלת דיווח מהתצפיתן, אילן לוי, נסע אחר רכב המזדה 3 שבה נסע המשיב, הורה לו לעצור ועיכב אותו לחקירה. ראו גם דו"ח פעולה המתייחס לאירועי יום 13.2.2012 שעה 22:35, אשר נעדר ממנו שמו של השוטר שמילא את הדו"ח ועם שרבוט של חתימה בתחתית העמוד.

ו.מזכר מיום 16.2.2012 של השוטר ליאור פולק, ואשר לפיו לאחר עיון בטלפון הנייד של המשיב ובטלפון הנייד של אמסלם עולה שהיה קשר טלפוני בין השניים בסמוך לשעת ביצוע עסקת הסם.

ז.בתיק החקירה קיים העתק פרוטוקול מיום 17.1.2012 של כבוד בית המשפט המחוזי בתיק מס' עמ"ת 22442-01-12, ואשר לפיו המשיב היה אמור להיות במעצר בית החל מהשעה 22:30. מתוך הפרוטוקול עולה שהתנאים המגבילים המקוריים הוטלו עליו מכוח תיק פלילי שנפתח כנגדו בבית המשפט השלום ברחובות בגין ביצוע עבירת איומים כלפי גרושתו.

ח.דו"חות הפעולה של השוטרים מתייחסים לאירועי יום 13.2.2012 בין השעות 22:20 ו- 22:35. מיד לאחר המפגש עם אמסלם, המשיב עלה לרכב מזדה 3 ועזב את מקום מעצר הבית. המשיב היה אמור להיות במעצר בית החל מהשעה 22:30. השעה המדוייקת שבה המשיב עזב את מעצר הבית איננה ברורה, אך לדעתי הדבר לא מעלה ולא מוריד. הפרת תנאי השחרור מתקיימת בכל מקרה לאור ביצוע עבירה של סחר בסם בעת שהמשיב היה בתנאים מגבילים, וזאת ללא שום קשר לשלאה מתי יצא ממעצר הבית. יתר על כן, לענין שעת עזיבת הבית, באם המשיב עזב את מעצר הבית מיד לאחר השעה 22:30 ברור שיש כאן הפרה, ובאם עזב את מקום מעצר מספר דקות לפני השעה 22:30 ונסע ברכב, ברור שהיתה כאן כוונה גלויה להפר את מעצר הבית.

ט.יוזכר כי בשלב הדיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון באם קיים "סיכוי סביר" להרשעה. לעניות דעתי, קיים סיכוי סביר להרשעה בעבירה של סחר בסם. ייתכן והמקרה שבפני מבוסס על ראיות נסיבתיות, אך מדובר בראיות נסיבתיות שגלום בהם "סיכוי סביר" להרשעה. לגבי עבירת הפרת הוראה חוקית, מדובר בראיות ישירות (ולא נסיבתיות) וגם כאן קיים סיכוי סביר להרשעה.

6.יצויין גם כי בביתו של המשיב נתפס משקל אלקטרוני עם שרידים של חומר לא ידוע. כמו כן, נתפסו גם צלחת וכרטיס אשראי עם שרידים של חומר לא ידוע (ראו דו"ח חיפוש מיום 14.2.2012 לאחר חצות, וכן דו"ח פעולה של השוטר יעקב חיות שנרשם ב- 14.2.2012 בשעה 00:15). אין בתיק חוות דעת באם החומר הנ"ל שנמצא על שלושת הפריטים שצויינו לעיל הוא סם, או לא. מכל מקום, משנשאל אחיו של המשיב, ירון בן חמו, בחקירתו מיום 14.2.2012 שעה 02:49, מי מתגורר בבית שבו נערך החיפוש השיב שמתגוררים בו אביו, אמו, המשיב ואחותו (שורה 7 להודעתו). כמו כן, משנשאל באם יכול להיות שאחותו או הוריו עוסקים בסחר בסם השיב בשלילה (שורות 30 – 31 להודעתו). מתיק החקירה עולה כי הן למשיב והן לאחיו, ירון בן חמו, ישנן הרשעות קודמות בתחום הסמים

7.לגבי האישום השני, גם כאן קיימות ראיות לכאורה כי המשיב הפר את תנאי מעצר הבית. המשיב היה אמור להיות במעצר בית מוחלט בביתו מיום 16.2.2012 ועד ליום 20.2.2012 שעה 14:00. ב- 19.2.2012 שעה 19:10 נערך ביקור בביתו של המשיב על ידי השוטר אלעד אביהו ואשר לא מצא את המשיב בבית, והשוטר רשם דו"ח פעולה בענין. בחקירתו של המשיב מיום 19.2.2012 שעה 20.2.2012 שעה 11:00, הוא אישר שהפר את מעצר הבית, אך זאת בעקבות כך שלא חש בטוב, מאחר והיו לו כאבים בחזה ושפעת והיה צריך להגיע לקופת חולים ולכן התקשר לאביו (שורות 1 – 14). יוער כי אביו של המשיב היה בבית בעת שהגיע השוטר אלעד אביהו לבית. יתר על כן, משנשאל המשיב במשטרה באם הוא זקוק לטיפול רפואי השיב בשלילה, וכי ילך לרופא באופן עצמאי לאחר שישתחרר ממעצרו (שורה 38 להודעתו הנ"ל).