מדינת ישראל נ' בן דוד

החלטה

הבקשה וטענות הצדדים

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת בהיעדרה בתאריך 4.11.12 בגין עבירה של נהיגה במהירות של 120 קמ"ש במקום 70 קמ"ש.

לטענת המבקשת לא התייצבה לדיון מאחר ולא קיבלה זימון. לגופו של עניין טענה כי מי שנהגה ברכבה במועד ביצוע העבירה היתה חמותה הגב' תמרה בן דוד. המבקשת וחמותה העידו בפניי וארחיב בעדותן בהמשך.

המשיבה התנגדה לבקשה לאור הסתירות שנתגלו בעדות המבקשת וחמותה.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את המצהירות וטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

המבקשת זומנה כדין

מעיון בתיק בימה"ש עולה כי קיים אישור מסירה שחזר בציון "לא נדרש" המהווה מסירה כדין.

המבקשת לא טענה כי לא קבלה את הזימון בנסיבות שאינן תלויות בה והסתפקה בטענה כללית לפיה לא קבלה את ההזמנה לדין.

בנסיבות אלו המבקשת לא הוכיחה כי לא התייצבה לדיון בנסיבות שאינן תלויות בה.

הגנת המבקשת

כאמור לעיל, לטענת המבקשת מי שנהג ברכב בזמן ביצוע העבירה היתה בכלל חמותה.

בדיון שהתקיים בפניי בתאריך 04.04.13, העידה הגב' תמרה בן דוד, חמותה של המבקשת, כי רכבה שלה היה מושבת עקב תקלה בבלמים, ועל כן עשתה שימוש ברכבה של המבקשת. את הרכב קבלה מהמבקשת ביום ביצוע העבירה בשעה 18:00 מחוץ לביתה של המבקשת המצוי במרחק של כ- 10 דקות הליכה מביתה שלה. זכרה כי העבירה בוצעה בשנת 2011, אך לא זכרה באיזה חודש ואף לא באיזו עונה בשנה. אשר לנסיבות ביצוע העבירה, טענה כי נסעה מהר (לטענתה במהירות של 110-100 קמ"ש) בעקבות טלפון שקיבלה מבעלה שלא חש בטוב.

המבקשת עצמה העידה כי היא זו אשר הביאה את הרכב לביתה של חמותה ומסרה לה את מפתחות הרכב. לא זכרה את שעת מסירת הרכב אך זכרה כי כבר היה חושך.

אני מתקשה לתת אמון בעדותן של המבקשת וחמותה לאור הסתירות המהותיות שנתגלו.

ראשית, נתגלתה סתירה מהותית באשר למקום מסירת הרכב. המבקשת העידה כי הרכב נמסר בבית חמותה, בעוד האחרונה העידה כי היא בכלל הגיעה רגלית לבית של המבקשת שם קבלה את הרכב.

שנית, המבקשת העידה כי מסרה את הרכב בשעת חשכה בעוד חמותה העידה כי מדובר בשעה 18:00 ( שעת אור בחודש אוגוסט – ג.ק.).

שלישית, הגב' תמרה בן דוד (חמותה של המבקשת) כלל לא זכרה באיזה חודש ו/או עונה של השנה מדובר. מדובר בגרסה תמוהה, בפרט נוכח העובדה שהעדה נסעה לאירוע משפחתי והעובדה שנהגה לבדה בלילה וחזרה במהירות לבעלה החולה. לכל הפחות היה מצופה ממנה, נוכח האירועים החריגים, לזכור את החודש או עונת השנה.

רביעית, הגב' בן דוד לא המציאה אישור ו/או חשבונית כדי לתמוך בטענתה לפיה רכבה היה מושבת עקב תקלה, למרות שטענה כי אין כל מניעה לעשות כן ולמרות שניתנה לה האפשרות להגישם בתוך 21 יום. יש בהימנעותה מהגשת האישור כדי להחליש גרסתה.