גמ"ר
בית משפט השלום לתעבורה בנצרת
|
2762-11-08
10/04/2011
|
בפני השופט:
עדי במביליה – אינשטיין
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
ויסאם הייב בן איברהים
|
החלטה |
נוכחים:
מטעם המבקש: אין הופעה וע"י ב"כ מתמחה עומר סמרי
מטעם המשיבה: עו"ד אריאל כהן
החלטה
בפניי בקשה להבאת עדות הזמה בהתאם לסעיף 165 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982.
בתאריך 17/11/08 הוגש כנגד המשיב כתב האישום לפיו בתאריך 31/1/08 גרם המשיב לתאונת דרכים קטלנית, לאחר שאיבד שליטה ברכב מסחרי בו נהג, סטה לנתיב הנגדי שלשמאלו והתנגש בשני כלי רכב שנסעו בנתיב הנגדי.
בקשת התביעה באה לאחר שמיעת עדותו של עד ההגנה, המטלורג מר איזנברג שלמה, שבמסגרתה הוגשה חוות דעת מומחה מטעמו. לפי מסקנות המומחה שבחוות הדעת, המשיב אינו אחראי לתאונה, התאונה נגרמה עקב כשל מכאני בתיבת ההגה, שמנע יכולת תמרון לימין והותיר רק היגוי לשמאל, ואלה עיקרי מסקנות המומחה:
"ז. לאחר התאונה התגלה שבר בבית ההגה שזוהה כשבר שהתפתח במנגנון
התעייפות, כלומר, תחילתו בשבר מקדמי שהתפתח במשך זמן...
ח. רסיס שנשר מפני השבר לבין הסבבת...והמוט המשונן...דבר שמנע הסטה
של הגלגלים לימין והותיר רק היגוי לשמאל...
ט. מצב טכני המתואר לא אפשר הסטה של הרכב לימין וזאת כבר בעת מגע
השפשוף עם רכב 2 וסופו של אירוע בהתנגשות בלתי נמנעת עם המשאית...
י. המסקנה היא שהנאשם לא אחראי לגרם התאונה. התאונה נגרמה עקב
כשל מכאני מקדמי בתיבת ההגה-עובדה שמנעה מהנאשם את היכולת
לתמרן, ו(ל)הסיט את הרכב ימינה-ולכן התאונה נגרמה..."
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת נסיבות המקרה, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור את טענות מומחה ההגנה.
טענות הצדדים:
ב"כ המבקשת טען כי חוו"ד מומחה ההגנה הוגשה לאחר סיום שמיעת עדי התביעה הרלבנטיים ולכן לא היתה להם אפשרות להתייחס לעולה מחוות הדעת. התובע ביקש להביא עדות הזמה לממצאים שבחוות הדעת ושעליהם התבסס מומחה ההגנה במסקנותיו.
ב"כ המשיב התנגד לבקשה שכן טענת ההגנה אינה מפתיעה, הן משום שכל קו ההגנה מתחילתו הינו בכוון זה, הן משום שאל נושא "השבר" התייחסו עדי התביעה בעדויותיהם ובמסמכים שערכו, וקבעו כי זהו שבר אימפקט שנוצר עקב התאונה ולא שבר התעייפות, והן משום שתיבת ההגה היתה ברשות התביעה כל העת אך בדיקתה זכתה, לטענתו, "להתייחסות משנית ולא מקצועית". ב"כ המשיב טען כי אין מקום לאפשר לתביעה "לשפר מקצים", שעה שלא הוכיחה את שהיה שביכולתה להוכיח במועד המתאים. הסנגור הוסיף כי לא חלה על המשיב חובה לחשוף את קו הגנתו לפני פרשת ההגנה. חוות הדעת הוגשה לפני תום פרשת התביעה ובכל זאת הכריז התובע "אלו עדיי". כמו כן טען כי קבלת הבקשה עשוי לגרום למשיב עיוות דין עקב מהתמשכות ההליך ומן הצורך בהגשת ראיות לסתור את שיעלה מחוות דעת שתוגש מטעם המבקשת, דבר אשר יגרור הוצאות כספיות למשיב.