מדינת ישראל נ' בן אור(עציר) ואח'

החלטה

החלטה בעניינו של המשיב 1

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות שונות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג 1973.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי עובר לתאריך 03.05.10 קיבלו שני אזרחי בוליביה – ליזבט פצ'קו ואלכס נוגלס סוארז (להלן: "הבלדרים"), לחזקתם סם מסוג קוקאין במשקל של כ- 1,984.84 גרם המחולקים ל 173 אריזות קטנות. הבלדרים בלעו את הסמים וביום 03.05.10 הגיעו לישראל, השתכנו במלון בתל אביב ופלטו את הסמים.

בהמשך וכפי שעולה מכתב האישום המתוקן יצר המשיב 1 קשר עם הבלדרים, הזמין עבורם חדר במלון אגמים באשקלון לשלושה לילות בין התאריכים 04.05.10 ל 07.05.10 בעבור 1,000 ₪ והעבירם להשתכן שם.

ביום 07.05.10 הזמין המשיב 1 מונית בעבור הבלדרים שתאסוף אותם ממלון אגמים והסביר לנהג כיצד להגיע למקום בו הוא המתין להם. המשיב 1 שילם לנהג והבלדרים הצטרפו למשיב 1 ברכבו ונסעו יחדיו לאיזור חולות ניצנים מצפון לאשקלון, שם פגשו במשיבים 2 ו- 3. הבלדרים מסרו למשיב 1 תיק ובו הסמים וזאת בנוכחות המשיבים 2 ו 3, המשיבים 1 ו- 2 ספרו את הסמים במרחק מה מהבלדרים והטמינו אותם במקום מסתור.

בגין האמור מיוחס למשיב 1, בכתב אישום מתוקן, ביצוע עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 + 19א לפקודה והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) +7(ג) רישא לפקודה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ב"כ המשיבה טענה, כי בידי המשיבה האזנות סתר ופעולות של יחידת המשטרה שנעשו בעקבות מידע מודיעיני וזאת בנוסף להודעות הבלדרים, הובלה והצבעה שהם ביצעו וזיהויו של המשיב 1 על ידי אחד הבלדרים. בנוסף העובדה כי הובטח לבלדרים סכום כסף בעבור הבאת הסמים – הופך את העבירה לסחר הגם שטרם שולם להם הכסף. המבקשת טענה כי אין מקום לשקול חלופת מעצר ואין כל חלופה שיכולה לאיין את מסוכנותו של המשיב ולכן יש לעוצרו עד לסיום ההליכים כנגדו.

ב"כ המשיב 1 העלה מספר טענות אשר לדבריו מובילות למסקנה כי קיימת חולשה ראייתית אשר מצדיקה את שחרורו של המשיב 1 לחלופת מעצר. לדבריו הודעות הבלדרים לא נלקחו על פי הכללים, שכן היו צריכות להירשם בשפה הספרדית ולאחר מכן היה צורך לתרגמן. כמו כן, המשטרה התעלמה מדברים שסיפרה הבלדרית – ליזבט, לפיהם בהגיעם למלון בתל אביב התקשר אליהם אדם בשם דוד שביקש לבוא ולקחת דגימה מהסם ואכן הם מסרו לשליח מטעמו דוגמיות מהסם. ליזבט מוסרת תאור מדויק של השליח ותאור של האירוע אך לטענתו אף אחד לא טרח לחקור את האירוע ולא אימת את אלכס, הבלדר השני עם הודעתה של ליזבט, אירוע שלא תואר כלל על ידי אלכס. לדבריו, קיימות סתירות רבות בין הודעותיהם של שני אזרחי בוליביה – הבלדרים, לגבי דרך התרחשותם של האירועים.

לעניין כמות הסמים, הפנה ב"כ המשיב לכך כי הבלדרים לא נתנו תשובות מספקות לגבי כמות הסמים שהביאו עימם לארץ וכמה אריזות בלע כל אחד מהם. בכל פעם הכמות השתנתה, כאשר ברור כי בליעה של אריזות כאלה דורשת מיומנות.אף לעניין הכסף המגיע לבלדרים, לכאורה, אין לבלדרים תשובה חד משמעית – והסיכון והמאמץ הכרוך בהבאת הסמים לא מתיישב עם הטענה שלהם כי אינם יודעים מה הסכום שיש לשלם להם ועם הטענה כי נתנו את הסמים בלי כל תשלום מראש. בנוסף נטען כי קיים חוסר בכמות האריזות שהגיעו לארץ (173 במקום 180), לדבריו הבלדרים נותנים גרסאות שונות כל אחד – ליזבט מספרת על עכברים שנגסו מהסמים לאחר שהם החביאו אותם בתקרה האקוסטית ואלכס סיפר שהחביאו את הסמים בארון ונותן גרסה שונה. מכאן,לטענת ב"כ המשיב 1, עולה חוסר מהימנות מגרסאותיהם של הבלדרים אשר יש בו כדי להשפיע על משקל הודעותיהם.

לטענתו, כל ההתרחשות נעשתה בתל אביב על ידי הבלדרים, טרם הגיעו של המשיב לאשקלון. אין אינדיקציה כי אותם סמים שנתפסו בחולות ניצנים אלה הסמים אשר הובאו מבוליביה על ידי הבלדרים וכן לא נערכה כל בדיקת D.N.A. כדי לוודא זאת.

מחומר החקירה עולה, כי הבלדרים בהגיעם לארץ איבדו את מזוודותיהם וקרובת משפחתו של המשיב 1 – דבי, נפגשת עם הבלדרים ויצאה עמם על מנת לקנות להם מצרכים. ב"כ המשיב 1 אינו חולק על כך, אך טען כי המדובר בעזרה תמימה לאנשים הזקוקים לעזרה ואין בין כך ובין הסמים דבר. לעניין הנסיעה של הבלדרים עם המשיב 1 טוען בא כוחו, כי "הם עולים לרכב ונוסעים והם עוצרים ואז מתארת הגברת שאלכס אומר לו יש לי אתי פה דברים מקולקלים ואז אומר המשיב לאלכס לך תחביא את זה שם, כלומר תחביא את זה איפה שאתה רוצה ולך לשם, זה מה שאומרים הבלדרים והוא הולך ומחביא את זה".

תחילה הוגש כתב אישום כנגד המשיב 1 המייחס לו ביצוע עבירה של ייבוא סם מסוכן ולאחר מכן הוגש כתב אישום מתוקן המייחס למשיב ביצוע עבירה של סחר בסם מסוכן – בעניין זה טען ב"כ המשיב 1 כי כל ההתנהלות שקדמה להגעתם של הבלדרים לאשקלון מעלה בעייתיות ראייתית לעניין היבוא, לעניין התשלום וכדומה. באם היה בידי המבקשת ראיות מספיקות מלכתחילה הייתה צריכה לייחס למשיב 1 ייבוא וסחר, אך בשל הבעיות וחוסר ההיגיון באי לקיחת הסמים עם הגעת הבלדרים לארץ, אותו דוד המוזכר על ידי ליזבט, הגעתם לאשקלון ורק לאחר מספר ימים המפגש עם המשיב 1, דרך קבלת הסמים מהבלדרים על ידי המשיב 1, לכאורה, מעלה ספקות אם באמת ייבא המשיב את הסם או אם כלל רכש אותו מהבלדרים, דהיינו סחר, ולכן גם המבקשת שינתה את העבירה המיוחסת למשיב 1 מייבוא לסחר.

כמו כן הוסיף ב"כ המשיב, כי גם אלכס אינו מספר כי המשיב 1 ספר בשלב שהוא את הסמים, בדק אותם, מלבד לספור את האריזות – דבר שאינו הגיוני לעסקאות סמים, שכן אם המשיב 1 היה רוכש את הסמים, כפי שנטען, מהבלדרים שהביאו אותם מבוליביה, מן ההיגיון היה שיבדוק את הסם, איכותו, משקלו וכו' טרם יחביא אותם , על מנת שידע כמה כסף עליו לשלם לבלדרים. אך דבר מכל אלו לא נעשה, לגרסת הבלדרים בעצמם.

לדבריו ,גם תיאורם של הבלדרים את המתרחש באותו יום נטען בחולות ניצנים אינו תואם את צילומי המשטרה על ידי המזל"ט שחג מעליהם במהלך האירועים הנטענים.

לכל זה הוסיף ב"כ המשיב 1 כי עוד לפני שהבלדרים מסרו גרסה כלשהיא ולפני שהם הודו, פנו אליהם החוקרים בטענה "הובלתם סמים ואיפה הזרגים?" ותוהה כיצד ידעו החוקרים כיצד הובאו הסמים, שכן ישנן דרכים נוספות לעשות זאת. לדבריו החוקרים "דוחפים" לבלדרים גרסה עוד בטרם החלו לדבר, לא נותנים לאלכס להתייעץ עם עורך דין כפי שביקש. החוקרים, לטענת ב"כ המשיב 1 אומרים לו טרם שאמר דבר בנושא, כי "מה שיותר מעניין אותנו זה הגדולים מאשקלון שגם נמצאים במעצר ... אם אתה היית הבוס של הסמים האלה והיית מביא אותם על מנת לסחור כאן ולקבל כסף כי רק אתה העברת אז מה שאתה עשית זה דבר קטן ולא גדול, אתה מבין אותי? ... אנו יכולים להגיד שאתה הבוס, אתה מבין מה שאני רוצה להגיד? ... אם אתה בא ואומר אני לא הבוס, אני רק המעביר של החבילה מבוליביה לישראל וזה הכל אנו גם מרחמים על זה שאתם נמצאים במצב הזה".

לעניין שתיקתו של המשיב בחקירה טען בא כוחו, כי לאחר שהציעו לו להיות עד מדינה והוא סרב הפיצו שמועה שהוא הסכים ולכן החליט שלא לדבר בחקירה.

כמו כן טוען בא כוחו של המשיב 1 כי ההליכים בתיק צפויים להתארך זמן רב בשל מספר העדים הרב ומספר הנאשמים. משיב 3 שוחרר למעצר בית למרות שמיוחסות לו אותן עבירות ועוד כמו למשיב 1 וגם משיב 5 שוחרר למעצר בית.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי קיימת תשתית ראייתית לביסוס העובדות המפורטות בכתב האישום.

ההודעות שניגבו מהבלדרים והן מהאנשים הרלוונטיים למהלך האירועים המפורטים בכתב האישום עולים כדי ביסוס כתב האישום וזאת בניגוד לגרסת המשיב 1, לפיה הוא שותק במהלך חקירתו ובניגוד לגרסה אותה ניסה בא כוחו להציג בפני בית המשפט, לפיה לכאורה המשיב נקלע במקרה לסיטואציה בה ניסה לסייע לזוג תיירים שנקלעו למצב מביך ללא מזוודות או חפצים מינימאליים. גם אם כך היו פני הדברים – הראיות שהובאו בפני מלמדות, לכאורה, אחרת.