גזר דין
1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בתיק המוביל, בביצוע עבירה שעניינה – מעשה מגונה בפומבי – סעיף 349 (א) לחוק העונשין (- אוננות במקום ציבורי). העבירה בוצעה באביב 2009, לפני למעלה משנה וחצי.
לתיק זה צורף תיק נוסף מביהמ"ש בקריות, שעניינו עבירה דומה בנסיבות דומות. עבירה זו נעברה לפני כמעט שנתיים.
אינני מקלה ראש בביצועה של כל עבירה. אך, לא ניתן להתעלם מכך שהמחוקק קבע כי העונש המקסימלי בצידה של עבירה זו – שנת מאסר אחת בלבד, ומבחינה זו הינה אחת מן העבירות הקלות בחוק העונשין.
בכל מקרה, על פי כלל האינדיבידואליזציה בענישה- כל מקרה וכל נאשם נדונים על פי נסיבותיהם.
בעניין זה- גזר דין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, ת.פ. 161/01, מדינת ישראל נ' עומר שיהאב – בית המשפט החליט להאריך עונש מותנה שהיה תלוי נגד נאשם והטיל עליו מבחן (לא מבחן גמילה). כל זאת לאחר שהנאשם הורשע בביצוע עבירות לפי סעיף 333 + 335 (א) (1) לחוק העונשין (גרימת חבלה חמורה ושברים בגולגולת) – ענישה מקלה זו הוטלה לאחר שבימ"ש שקל מכלול שיקולים ספיציפיים באותו מקרה ולנוכח המלצת שירות המבחן.
באותו נושא – החלטתו של ביהמ"ש העליון, רע"פ 5066/09, אוחיון נ' מדינת ישראל (להלן: "אוחיון"), עמ' 7 מציעא:
"ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה 'משוקללת' – אם תרצה פשרה – של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון. מלאכת 'שקלול' זו אינה מלאכה מדעית, אך היא אף אינה מלאכה שרירותית. היא ענין שבשיקול דעת, הנעשה על הרקע הכללי והאינדיבידואלי...".
2. הנאשם כאן הודה בעובדות מיד עם פתיחת משפטו, ואף לפני כן, בהליך החקירה ובכך נחסך מזמנן של כל הרשויות. בנוסף הביע חרטה, שניתן היה להתרשם מכנותה.
הנאשם אדם חולני ומצבו המורכב החריף בעת האחרונה – הוגשו מסמכים. הנאשם מתקיים מקצבת נכות ומצבו הכלכלי קשה.
לחובתו שתי הרשעות קודמות בעבירה דומה. הרשעה קודמת ראשונה באירוע מלפני שבע וחצי שנים והשניה באירוע מלפני מלפני למעלה משלוש שנים. בנסיבות אלה ביקש הנאשם להפנותו לשירות המבחן לצורך קבלת טיפול בבעיה הגורמת לו לבצע עבירה מסוג זה.
3.הנאשם אכן הופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר לשם בדיקת האפשרות למבחן טיפולי. ההפנייה לשירות המבחן בוצעה על דעתה של המאשימה.
מתסקירי שירות המבחן עולה כי הנאשם השתלב בתוכנית טיפולית ייעודית, מקפיד להגיע לכל המפגשים ולשתף פעולה. בנוסף הוא נתון בטיפול פסיכיאטרי ממתן, כולל תרופתי. הנאשם מיועד גם לקבלת טיפול תרופתי ייעודי והוא ממתין לאישור קופת החולים.
לנוכח שיתוף הפעולה המלא במסלולים הטיפוליים, הומלץ על מבחן טיפולי ועל הטלת עונש מותנה מרתיע. ההצעה המקורית של שירות המבחן לעבודת שירות, במקביל לטיפול, איננה ישימה, בעיקר לנוכח ההמלצה המנומקת למסלול טיפולי מורכב ומשולב, שדורש מן הנאשם הקדשת זמן מרובה והתמסרות. מעבר לכך, כפי שצויין, מצבו הבריאותי של הנאשם הינו קשה, מורכב ואף הדרדר לאחרונה. בנסיבות אלה – עבודת שירות איננה ברת ביצוע בענייננו. כך גם לגבי של"צ.
אשר על כן, במסגרת התסקיר המשלים, לנוכח התערערות המצב הבריאותי של הנאשם ושיתוף הפעולה המלא בטיפול – ממליצה קצינת המבחן על הטלת עונש מותנה במקביל לטיפול.
4.אשר לעמדות הצדדים בנושא הענישה.
ב"כ המאשימה עתרה למאסר בפועל. בנוסף התבקשה, בשלבים המוקדמים, הערכת מסוכנות על ידי הגוף שעיסוקו בכך. הוסבר למאשימה, חזור והסבר, כי בעבירה ספציפית זו – הוועדה להערכת מסוכנות איננה מטפלת כלל. מנדט הוועדה מוגבל לעבירות מין כלפי קטינים!
ב"כ הנאשם עתרה לעונש מותנה ולמבחן טיפולי משולב, בהתאם להמלצת שירות המבחן. אני מוצאת לראוי לציין טיעונה הסדור והיסודי של הסניגורית, עו"ד גב' בוטבול.
5.בהתחשב בנסיבות כאן, אני סבורה כי עמדת המאשימה איננה מידתית.
בענין נסיבות ביצוע העבירה - למרות היותן בלתי נעימות בעליל, הרי שמבחינת סוג העבירה - זו בענייננו - מצויה במדרג הנמוך ביותר של עבירות מסוג זה ובכלל. אני נוטה אף להניח כי בשלב כלשהו, במאה ה-21, תבוטל עבירה זו, בחלופתה הקלה, כפי שבוטלה בעבר העבירה בענין "רמזים מגונים".