מדינת ישראל נ' ביניאושוילי

החלטה

1.בפניי בקשה לעיון חוזר במסגרתה עותר הנאשם לקבלת תסקיר אשר ישקול חלופת מעצר ,אגב הליכי גמילה, בתקופת המעצר.

2.הנאשם עצור עד תום ההליכים כנגדו. הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה סתם של זקן וכן פציעתו בנסיבות מחמירות באמצעות סכין. הנאשם עצור מאז 03/11 ואליבא ב"כ המאשימה משפטו אמור להסתיים בחודש 09/11.

3.אכן, כב' ביהמ"ש העליון הורה כי בכל עבירה ועבירה, גם החמורות והמקימות סיכון ברור, יש מקום לשקול חלופת מעצר, וניתן להיעזר בקבלת תסקיר לצורך כך.

4.אלא שאין מדובר בתסקיר גרידא, כי אם תסקיר אשר יכווין הפניית הנאשם להליכי טיפול וגמילה.

5.הכלל הוא, כי מקומם של הליכי טיפול וגמילה הוא בשלב ביצוע העונש ולא בשלב המעצר ורק במקרים חריגים יתאפשר שחרור הנאשם לחלופת מעצר לשם הליך גמילה. ראה לעניין זה בש"פ 6982/10 ארביב. יש לזכור כי ההליך הפלילי לא נועד רק לטפל בנאשם במטרה לשקמו, אלא גם ליתן מענה לסוגיות נוספות ובכללן גמול והרתעה. לא ניתן גם להתעלם מהקורלציה בין האפשרות שרצונו של הנאשם להשתלב בהליך הטיפולי קשור לתוצאות ההליכים המתקיימים בעניינו. ראה לעניין זה בש"פ 1261/11.

6.אקדים ואומר כי התרשמתי שרצונו של הנאשם להיגמל הינו רצון כן ואמיתי, אלא שהחריגים הקבועים בפסיקה, כוללים נקיטת הליכי גמילה בעבר, וכאלו לא קוימו בענייננו. ראה בש"פ 1981/11.

7.אשר מטה הכף הוא המועד בו אליבא ב"כ המאשימה אמורה להסתיים שמיעת התיק. לכאורה, מהלך חודש ספטמבר יסתיים ההליך, לרבות הסיכומים ותינתן הכרעת דין סמוך לאחר מכן. נוכח מועד זה, ספק בעיניי אם יתקבל תסקיר , ובוודאי שלא ניתן יהיה לנקוט הליכי גמילה ראויים טרם הכרעת הדין.

8.במקבילי, האיזונים שבין התרשמותי מכנות רצון הנאשם, ההלכה הפסוקה, וקצב התנהלות התיק העיקרי, בשלב זה מכריע את הכף המועד הקבוע.

9.יחד עם זאת אבהיר כי אם יוברר שההליך העיקרי יימשך עוד זמן ניכר לאחר הצפוי על ידי ב"כ המאשימה , יהיה בכך כדי לשנות את האיזון עליו הצבעתי לעיל, ונוכח התרשמותי בדבר כנות רצון הנאשם לגמילה, ניתן יהיה לשקול בחיוב הזמנת תסקיר שיבחן החלופה המוצעת.

10.בשלב זה, לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה והודעה היום י' אב תשע"א, 10/08/2011 במעמד הנוכחים.

ניצן סילמן, שופט

הוקלד על ידי: ברדה איה