מדינת ישראל נ' ביטון

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המשיב במסגרתה מתבקשת אני להקל בתנאי מעצר הבית בהם שוהה המשיב.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

בתאריך 23.3.11 הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב בתנאים הכוללים בין היתר, מעצר בית מלא בפיקוח אנושי וערבויות כספיות.

בחלוף מס' חודשים ממועד שחרורו עתר בא כוחו לקבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב לצורך בחינת תנאי שחרורו ואפשרות מתן הקלות בהם.

בית המשפט הורה על קבלת תסקיר וקבע את הדיון ליום 22.6.11. במועד זה לא הוגש תסקיר לתיק בית המשפט ולמרות זאת עתר ב"כ המשיב לאפשר למשיב ולו עד לקבלת תסקיר, לצאת להתאווררות בפיקוח לפרקי זמן קצובים אשר ינוצלו גם לצורך איתור מקום עבודה.

ב"כ המבקשת התנגדה לבקשה. הפנתה לעובדות כתב האישום וטענה כי יש בהן כדי ללמד על האופן בו המשיב הינו מהיר חימה ומתלקח בקלות כמו גם על המסוכנות שלו.

בית המשפט לאחר ששמע את טיעוני ב"כ הצדדים ושקל את הבקשה תוך שהוא מתחשב בפרק הזמן שחלף ממועד השחרור ובנתוניו האישיים של המשיב, נעתר לבקשה ואיפשר למשיב לצאת שלוש פעמים בשבוע, שעתיים כל פעם, לצורך התאווררות וחיפוש עבודה תוך שהוא אוסר על המשיב להיכנס לתחום העיר ראשל"צ.

בית המשפט קבע את המשך הדיון לצורך קבלת תסקיר להיום.

לדיון היום הוגש תסקיר מעצר אשר מביא בפני בית המשפט תמונה רחבה בכל הנוגע למשיב ולהתנהלותו בד"כ. שירות המבחן התרשם מהמשיב כאדם אשר מתפקד באופן תקין במישורי חייו השונים לרבות במישור התעסוקתי והמשפחתי.

שירות המבחן סבור כי אין מדובר באדם אשר הינו בעל דפוסי התנהגות וחשיבה עבריינים ואלימים וכי אירוע נשוא כתב האישום הינו חריג לאורח חייו ותיפקודו.

שירות המבחן מציין מפורשות כי המשיב מבטא תחושות של בושה, תסכול וסבל הן על רקע הפגיעה במשפחתו והן על רקע חומרת מעשיו והשלכותיהם ביחס לפגיעה במתלונן.

שירות המבחן סבור כי המשיב מבטא חרטה ואמפתיה ביחס לפגיעה במתלונן.

לאור האמור לעיל והתרשמות שירות המבחן מתפקוד נורמטיבי לאורך השנים ואירוע חריג כמו גם נוכח ההתרשמות כי ההליך המשפטי שמתנהל כנגד המשיב מהווה גורם מרתיע ומשברי הרי שהסיכון להישנות התנהגות אלימה מצד המשיב כלפי הסביבה בכלל והמתלונן בפרט, הינו נמוך.

בנסיבות הללו ממליץ שירות המבחן לאפשר למשיב לצאת לעבודה, לבטל את התנאים המגבילים בהם הוא נתון למעט הרחקה מהמתלונן ומהמסעדה בה התרחש האירוע נשוא כתב האישום.

ב"כ המשיב עותר לאמץ המלצות התסקיר במלואן מהטעמים המפורטים בתסקיר.

ב"כ המבקשת מתנגדת להקלה בתנאי שחרורו של המשיב וטוענת כי המסוכנות הנשקפת מפני המשיב מצויה ברף הגבוה וכי טרם בשלה העת להורות על הסרה גורפת של התנאים.

ב"כ המבקשת סבורה כי ככל שיש מקום לאפשר למשיב לצאת לעבודה על מנת למנוע פגיעה כלכלית ומתמשכת, הרי שניתן לשקול יציאה לעבודה לאחר שיגובש מקום עבודה קונקרטי ובלבד שהמשיב יהיה מפוקח גם בכל זמן היציאה לעבודה.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בהחלטות קודמות שניתנו בעניינו של המשיב ובתסקיר המעצר שהוגש, באתי לכלל מסקנה כי אכן ביטול גורף של כל תנאי השחרור למעט הרחקה מהמתלונן, הינו מרחיק לכת וטרם בשלה העת לכך.