מדינת ישראל נ' ביטון(עציר) ואח'

1.         בפני שני כתבי אישום ובקשות למעצר של שלושה.

עפ"י מ"ת 45470-07-10 (ת"פ 45455-07-10) יצחק ביטון וזוהר יעקב עומדים לדין בשל עבירות לפי הסעיפים 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין 1977-תשל"ז ועבירות לפי הסעיפים 242 יחד עם 29, 275 ו-275(1) לחוק, והנאשם 1 גם עומד לדין בעבירה לפי סעיף 245(ב) לחוק.

עפ"י כתב האישום ביום 15.7.10 בסמוך לשעה 00:30 הגיעו הם יחד עם פלוני (הנאשם בת"פ 45484-07-10) ברכבו של פרץ לשטח פתוח בסמוך לרחוב צפת בפתח תקווה.

באותן הנסיבות, נגשו השלושה לצידו הדרומי של המקום, שם החזיקו בצוותא חדא 1940.88 גרם סם מסוכן מסוג קנבוס, ומתוכו נטלו 583.2 גרם סם בשקית, וחזרו לרכב.

שוטרים תצפתו על מעשיהם וקראו להם לעצור, משטרה.

המשיבים ופרץ זרקו את השקית כדי להעלימה, ברחו, וזוהר יעקב נתפס. ביטון נעצר מאוחר יותר בביתו.

ביום 19.7.10 בסמוך לשעה 11:00, בעת שביטון וזוהר שהו ברכב משטרתי ממותקן ביטון הדיח את זהר בחקירה, והזהירו שלא להפליל איש, וכן הדריכו כיצד להשיב תשובות בחקירה, וכל זאת בדרך של הפחדה ואיומים.

פרץ עומד לדין בשל ביצוען של אותן עבירות, וכן באישום השני מיוחסת לו עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 לפיה במספר מועדים לא ידועים במדויק סיפק לזוהר יעקב סמים ללא תמורה.

בכל אחד מכתבי האישום בקשה להכריז על הנאשמים כסוחרי סמים.

כאמור, בעניינם בקשות למעצרם עד לתום ההליכים, ביטון וזוהר יעקב (מ"ת 45470-07-10) ופרץ (מ"ת 45526-07-10) .

נטען כי בידי המאשימה תשתית ראיות מספקת, כי עילת המעצר - סטטוטורית הנובעת מהחזקת סמים בכמות מסחרית, כי פרץ מתואר ע"י שותפיו כספק סמים על אף עברו הנקי, ביטון הדיח לכאורה בחקירה וגם זרקו הסם כשקראו לעברם לעצור, ומה שמלמד על החשש לשיבוש הליכים והימלטות מהליכי שפיטה, וכאשר לביטון הרשעות קודמות בעבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, החזקת סכין והיזק לרכוש במזיד.

2.         משנתבקשה דחיה לעיון בראיות, נטלתי גם אני את התיק ובדקתי החומר שנאסף.

3.         בישיבת 2.8.10 ב"כ המשיב 1 יצחק ביטון - עוה"ד ליסטר, הסכים לקיומה של תשתית ראיות לכאורה ועילה, וביקש לטעון לחלופה, תוך שהדגיש כי מנסח כתב האישום החמיר עם הנאשמים יתר על המידה.

            ב"כ המשיב 2 זוהר יעקב - עוה"ד נוריאלי, ביקש להתייחס לראיות שנאספו בהיבט ספציפי, ולבחון מודעותו של המשיב שנגרר למקום ע"י אחרים, תוך שטען כי לא ידע בזמן אמת שמדובר בעסקת סם, וברגע שהבין זאת - עצר, הדגיש את דרך נטילת האחריות בדברי ביטון שמסר כי הסמים שלו, והציע לפלוני להצטרף, וגם זוהר היה שם, לא כתצפיתן אלא נכח בלא מודעות ותפקיד בעוד החוקרים טרחו וניסחו דברים כך שתשמע לקיחת אחריות מושכלת. עוד נטען שבזריקת החומר אין לראות השמדת ראיה.  לפיכך - ביקש לשקול שחרור לחלופה.

ב"כ המשיב 3 פלוני פרץ - עוה"ד רודה, הסכים אף הוא לקיומה של תשתית ראיות לכאורה, אם כי סבור שאין בהשלכת הסמים משום ביצוע עבירה של השמדת ראיה, ולא גובשה עבירה של בריחה ממשמורת חוקית בבריחה מהשוטרים, ולא התחמקות מחקירה משזומן "לסור" למשטרה. לפיכך, ובהתחשב בעבר נקי, ביקש לשקול שחרור לחלופה, והמציא פסיקה כתימוכין לטענותיו.

4.         השאלה הנשאלת היא האם יש מקום בשלב זה לאבחן חלקו של אחד מהאחר, ומה משמעות קביעה שכזו.

עפ"י דו"ח מיום 15.7.10 שעה 01:35 שערך בן דרור עודד, ביום 14.7.10 שעה 23:00 התמקמו שוטרים במארב בשטח פתוח צמוד לחניון, ובשעה 00:30 (של 15.7.10) הגיע רכב מזדה, ממנו ירדו שלושה שנכנסו לשטח הפתוח. משנראו חוזרים דווח על ביצוע מעצר, שניים ברחו והשלישי - זוהר יעקב - נתפס לאחר מאבק.

גם עפ"י דו"ח של אלעד הורוביץ, השלושה נראו נכנסים יחדיו בעת פתח בגדר לכיוון השטח הפתוח, ובהמשך נעצר זוהר יעקב בעוד האחרים נמלטו, ובמהלך הבריחה נזרקה כמות סם, ובחיפוש נמצאה כמות נוספת מוסלקת.

עפ"י דו"ח של בן ישי שניר, חבר לצוות של אלעד הורוביץ, נראו שלושה נכנסים לשטח, וכשעברו לידם, אחד אמר "מה אני סוחר סמים?" ואחר השיב לו "אתה סוחר סמים קלים". לאחר דקות, כשנראו חוזרים, התבקש מעצרם, צעקו אליהם לעצור משטרה, ומיד החלו השלושה לברוח, תוך שאחד מהם השליך חפץ גדול. שניים כאמור נמלטו, ואחד - יעקב זוהר - נתפס, וכן חבילת הסמים.