ת"פ
בית משפט השלום עכו
|
11747-11-08
23/05/2011
|
בפני השופט:
וויליאם חאמד
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. מנור ביטון 2. חן ביטון 3. גיל אלגריסי
|
החלטה,החלטה |
החלטה
אני מתיר לנאשמים לצרף את התיקים שברשימת הצירוף שמסומנת בזאת ת/1 ות/2.
אציין כי המדובר באותה רשימה אם כי הוכנו שני מסמכים אחד לכל נאשם.
ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"א, 23/05/2011 במעמד הנוכחים.
וויליאם חאמד, שופט
גמר דין
הנאשמים 2 ו-3 (להלן: "הנאשמים") הודו בביצוע עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, החזקת כלי פריצה וחבלה במזיד לרכב. כן הודו הנאשמים בעבירות שיוחסו להם ב- 6תיקים מצורפים שמתוארים ברשימה שסומנה ת/1 ות/2, כאשר המדובר בעבירות של התפרצות לרכב וגניבה מרכב, אשר בוצעו בין הימים 27 עד 29 לחודש אפריל 2008 והמדובר בתיקי פ"א של תחנת זבולון.
מדובר בעבירות רכוש שטמונה בהם חומרה בשל הנזק שגורמות לרכושו של הזולת, עוגמת הנפש שמביאות על הבעלים של הרכב וכן בשל העובדה כי עבירות רכוש כאמור מערערות את בטחונו של האזרח.
שירות המבחן הגיש תסקירם בעניינם של הנאשמים כאשר התסקיר המשלים התייחס גם לתיקים שצורפו היום.
התסקירים בעניינו של נאשם 2, מתארים כי המדובר בצעיר בן 21, רווק, הבכור במשפחה, סובל ממחלה שגורמת למוגבלות בהליכה, סיים 12 שנות לימוד ובהגיעו לגיל המתאים התגייס לצה"ל, ועל כך הוא עמד על גיוסו כאמור חרף מחלתו הנ"ל. לפי תעודות מפקדיו מדובר בחייל ממושמע אשר מבצע את תפקידו לשביעות רצון מפקדיו ואף מבצע מעבר לנדרש ממנו. בתסקיר הנוסף ציין השירות כי הנאשם 2 שוחרר משירות צבאי וכיום עובד בחברת פרטנר. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נעדר מאפיינים עבריניים, מנהל אורח חיים נורמטיבי, בן למשפחה נורמטיבית, מחובר להתנהגותו הפוגענית, מבין את הפגיעה באחר אם כי ממזער מחלקו.
בעניינו של נאשם 3, תואר בתסקירים כי המדובר בנאשם בן 21, רווק, סיים 12 שנות לימוד, התגייס לשירות צבאי בגיל המתאים, מבצע תפקידו כראוי ולשביעות רצון מפקדיו וכי בכוונתו להשתלב לקצונה. שירות המבחן מתרשם כי גם נאשם 3 מנהל אורח חיים תקין, מחובר לחלקים הבעיתיים בהתהלותו אם כי ממזער מחומרת מעשיו.
שירות המבחן ממליץ בעניינם של שני הנאשמים להימנע מהרשעתם בשל הנסיבות שתיאור ולהטיל עליהם צווי של"צ ומבחן וכן פיצוי למתלוננים.
המתואר בתסקירים נתמך בחוות דעת שהוגשו ע"י הסניגורים היום ואשר מסומנות בזאת נ/1, נ/2.
כפי שציינתי המדובר בעבירות קשות. יחד עם זאת ואף שמדובר בהיקף ניכר של מעשי עבירה כנגד כלי רכב של מספר מתלוננים, אין להתעלם מהעובדה כי כל העבירות בוצעו בפרק זמן מצומצם בן שלושה ימים, בין הימים 27 עד 29.4.08, והדבר מביא למסקנה כי יש לראות במכלול האירועים כפרשה אחת בת מספר חוליות וכי המדובר בכישלון יחיד, שלא נמשך לאורך תקופה ולכן לא מלמד על אורח חיים עברייני של הנאשמים.
כן לקחתי בחשבון כי העבירות בוצעו שעה שהנאשמים היו על גבול הקטינות בגילאים 18 ו-19 עובר לגיוסם לצה"ל וכי לא צברו לחובתם הרשעות קודמות, הן לפני העבירות נשוא התיקים שבפניי והן לאחר מכן ועד היום, הדבר מטמיע על כך כי המדובר במעידה חד פעמית וכי הנאשמים זנחו דרך זו.
שוכנעתי כי הטלת ענישה של מאסר בפועל יש בה כדי לדרדר את הנאשמים חזרה לעבר סיכון של חזרה לדרך הפשע, ואינה משרתת את המטרה השיקומית ששירות המבחן מבקש לאמץ.
לאור נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, הצלחתם במהלך שירותם הצבאי והן במעגל העבודה לאחר שחרורו של נאשם 2 כאמור, לאור עברם הנקי, הודאתם בכל המיוחס להם, העובדה כי מדובר בפרשה שנמשכה פרק זמן קצר ביותר, וכן לאור מצבם הרפואי כפי שתואר היום ובתסקירים, מצאתי כי יש לנהוג לפי החריג המורה כי הרשעתם של הנאשמים היום אינה מידתית, בעוד שקיימת הצדקה לאמץ את המלצת שירות המבחן.
הטלת צווי מבחן ושל"צ ללא הרשעה, משרתת את המטרה השיקומית וכן משלבת מטרה הרתעתית שעה שביהמ"ש מבהיר כי הפרת אחד הצווים תביא את הנאשמים חזרה לשערי בית המשפט שמוסמך אז להרשיעם ולגזור עליהם עונשים אחרים.
סיכומו של דבר אני נמנע מהרשעת הנאשמים ומטיל עליהם את העונשים הבאים ללא הרשעה:
1.צו מבחן למשך חצי שנה מהיום.