מדינת ישראל נ' בושרי

החלטה

בתיק זה אמורים להעיד, מטעם התביעה, מס' קטינים.

אחת העדות, שהיא העדה העיקרית בכל הנוגע לפרט האישום השני, ביקשה באמצעות התביעה שלא להעיד בנוכחות הנאשם, דהיינו שלא לראות את פניו ולהיות מוסתרת ממנו. משמעות הדבר מבחינת האמצעים בבית-המשפט זה, להעיד, כאשר היא מוסתרת מאחורי פרגוד.

ב"כ הנאשם מתנגד בתוקף לבקשה זו, מאחר שלטעמו תפגענה זכויותיו של הנאשם, אשר זכותו לא רק להיות נוכח במשפטו, אלא אף לחזות בפניה של המתלוננת, בהבעותיה, כפי שציין עליה להישיר אליו מבט.

ב"כ הנאשם הציע מאידך, כי המתלוננת תעיד, כאשר דוכן העדים יועמד כך שהיא תעמוד בגבה אל האולם ופניה אל דוכן השופטים, כך שהנאשם יהיה מאחוריה והיא לא תראה אותו.

מפי התובעת הבנתי, כי אף נקודה זו לובנה עם המתלוננת והיא הבהירה שאף כך לא תחפוץ להעיד, שכן אין ברצונה כלל ועיקר לראות את הנאשם בדרך כלשהי וכאמור היא חפצה להיות מוסתרת ממנו.

עוד יצויין, כי בתיק זה אמורים להעיד מס' קטינים נוספים ולא נתבקשה לגביהם בקשה כזו, שכן אף הם לא ביקשו בקשה מיוחדת כלשהי, בעניין זה והבקשה מיוחדת אך ורק לקטינה א.ח.

משהוגשה הבקשה ונתבקשה תגובתו של ב"כ הנאשם, הוא אף תמך תגובתו המתנגדת לעניין בפסיקה אליה התייחס להלן.

אין ספק, כי אחת מזכויות היסוד של נאשם היא להיות נוכח בהליך בעניינו. עליו להיות שותף להליך, מעורב בו ובכלל זה לחזות בעדים המעידים ולהיות נכון להיות בקשר עם סניגורו כדי, כאמור, להיות מעורב בכל שבהליך ובעל יכולת להשפיע עליו בזמן אמת.

ואכן, ב"כ הנאשם הביא אף פסקי דין לעניין זה כדוגמת בג"צ 7357/95 ורע}פ 9142/01. אלא שאלה דנים, כפי שציינתי לעיל, בעצם נוכחותו של נאשם בהליך ומהותה של זכות זו, הדברים ברורים ואף הרציונאל העמוד מאחורי זה, ברור לחלוטין.

בענייננו השאלה אינה זו. שכן הנאשם יהיה נוכח בכל ההליך בעניינו ובוודאי יהיה בקשר רצוף עם סניגורו ויהיה לו את כל היכולת להיות שותף בהליך ומעורב בהליך וכך גם להשפיע עליו מבחינת יכולתו להעביר מידע לסניגור, שאלות וכיו"ב.

באם תעיד המתלוננת מאחורי פרגוד, הרי שהוא אף ישמע אותה וכל שימנע ממנו הוא אכן קשר העין הישיר עם המתלוננת וכן לא יוכל לחזות בהבעות פניה במהלך העדות.

אציין, כבר עתה, כי לא מצאתי כל הבדל בין מצב דברים זה, למצב הדברים שהוצע ע"י ב"כ הנאשם עצמו, כי המתלוננת תעיד כאשר גבה אל הנאשם. גם אז ימנעו ממנו קשר העין והבעות הפנים.

ההבדל היחיד הוא, כאמור, מבחינתה של המתלוננת עצמה, אשר אף ממצב דברים זה, הביעה את חששה ואי רצונה.

צודק ב"כ הנאשם בטענתו, כי יש להציג מסמך, או ראיה, באשר למצב דברים זה, אצל מתלוננת. יחד עם זאת, בית-המשפט לא יאטום את אוזניו לבקשה כזו של מתלוננת, במיוחד כאשר מדובר במתלוננת קטינה והעבירות הנדונות הן מסוג עבירות מין. המטרה היא לאפשר עדות חופשית ומלאה. יש צורך לערוך איזון בין אינטרס חשוב זה, לבין אינטרס חשוב לא פחות, שהוא זכותו של הנאשם.

דברים אלה נעשים ונהוגים לא אחת, בערכאות השונות של בתי המשפט, כדוגמת תפ"ח (ירושלים) 7014/06 ותפ"ח 640/09 אשר נדון בבג"צ 842/10. מצאתי כי בענייננו יהיה זה מידתי ביותר לאחר שיקול כל האינטרסים לכאן ולכאן, אם תעיד המתלוננת כאשר היא מוסתרת מאחורי פרגוד. שכן כל שימנע מהנאשם הוא אך לחזות בפניה ולראות את הבעות פניה. סניגורו כמובן נוכח באולם ויחזה בה וקשר כאמור נשמר עם הסניגור ואילו מצידה, המתלוננת, תוכל למסור דבריה באופן חופשי ומלא.

ברי, כי הסניגור יוכל לחקור את המתלוננת גם לעניין זה וברי כי בבוא היום יוכל לטעון לעניין משקלה של העדות גם בהקשר זה.

על כן, באשר להמשך הדיונים הקבועים ליום 16.5.10 תשמע עדותה של המתלוננת א.ח. כאשר היא תעיד מאחורי פרגוד.

הדיון שנקבע ליום 27.5.10 בטל.

כמו כן נקבעו דיונים לתאריכים הבאים: 7.12.10 בשעה 08.30, 28.12.10 בשעה 08.30, 9.1.11 בשעה 08.30.