החלטה
רקע וטענות הצדדים
1.בפני בקשה לחייב את הנאשם בתיק זה, איאד בורקאן, בהוצאות מכוח הוראות תקנה 9 לתקנות הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1996 (להלן: "תקנות הסנגוריה").
2.ביום 29/4/10 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום, המייחס לו עבירות רכוש ואיומים.
ביום 13/5/10 התקיים דיון ראשון בעניינו, והובהר כי הוא מיוצג על ידי עו"ד יוסף חאזם מהסנגוריה הציבורית (להלן: "עו"ד חאזם").
ביום 27/6/10 התקיימה ישיבת הקראה בנוכחות הנאשם ועו"ד חאזם, במסגרתה כפר הנאשם במיוחס לו. בהתאם נקבע התיק לשמיעת הוכחות, ליום 1/11/10.
3.ביום 31/10/10 – יום לפני מועד דיון ההוכחות – הוגשה לתיק בית המשפט בקשה בהולה לדחיית מועד הדיון מטעם עו"ד רמי עותמאן (להלן: "עו"ד עותמאן"), בה נטען כי מונה כסנגורו החדש של הנאשם ימים ספורים קודם לכן; כי כיוון שהוא מייצג נאשם אחר באותה פרשה סבר כי התיק קבוע למועד אחר; כי רק יום קודם נודע לו שהתיק קבוע ליום 1/11/10, להוכחות; וכי משכך הוא מבקש לדחות את המועד הנזכר. עוד הוסיף כי ב"כ המאשימה הסכים לבקשה.
4.על בקשה זו לא ניתנה החלטה קודם למועד הדיון, ובשים לב למועד הגשתה.
5.במועד הדיון התייצבו באולם בית המשפט ב"כ המאשימה ועו"ד חאזם והם בלבד. הנאשם ועו"ד עותמאן לא התייצבו, למרות שלא ניתנה החלטה בבקשת הדחייה, כאמור.
6.בפתח הדיון הבהיר ב"כ המאשימה כי יום קודם לכן הגיע למשרדו עו"ד ממשרדו של עו"ד עותמאן (עו"ד כארם), צילם את חומר החקירה בתיק והודיע כי כיוון שרק בשלב זה נודע לו ולעו"ד עותמאן שקבוע דיון הוכחות ביום שלמחרת, בכוונתם להגיש בקשה לדחיית הדיון.
ב"כ המאשימה אישר כי אמר לעו"ד כארם שלא תהיה לו התנגדות לדחייה (אך זאת, לשיטתו, בשונה מהסכמה לבקשה) וכי במקביל הדגיש בפניו שעליו לברר קודם לכך את עמדתו של עו"ד חאזם בעניין.
7.עו"ד חאזם טען בפני כי שמע על הבקשה לחילופי סנגורים מב"כ המאשימה ולא מהנאשם או מעו"ד עותמאן. עוד הוסיף כי לאחר ששמע זאת יצר קשר עם הנאשם, וכי בשתי שיחות הטלפון שניהל עמו הסביר לו שעליו להתייצב לדיון, כל עוד בית המשפט לא נתן החלטה אחרת. עוד הוסיף כי הנאשם טען בפניו שעו"ד עותמאן הנחה אותו שלא לבוא לדיון, וכי הנאשם נותר בעמדתו זו גם לאחר שהוסבר לו (על ידי עו"ד חאזם) כי יתכן שבית המשפט יוציא צו הבאה כנגדו ויחייבו בהוצאות.
8.בצד האמור ביקש עו"ד חאזם להדגיש את הבזבוז המשווע הכרוך בבקשת הדחייה המאוחרת, בזבוז שבא לידי ביטוי הן בזמנו הפרטי, שהוקדש ללימוד התיק ולהכנתו להוכחות; הן בזמנה של הסנגוריה הציבורית בכלל; והן בהוצאות הכספיות הכרוכות במתואר.
בהתאם – ונוכח המשאבים הרבים שהושקעו בתיק זה – ביקש לחייב את הנאשם בהוצאות הסנגוריה, בהתאם לתקנה 9 לתקנות הסנגוריה שנזכרו לעיל.
9.ב"כ המאשימה הוסיף והדגיש מצידו כי למרות שעו"ד עותמאן הבטיח לו בבוקר אותו היום כי ישתדל לשלוח לדיון נציג במקומו, לא התייצב איש – לרבות הנאשם – באולם הדיונים. עוד הבהיר כי זימן מטעמו 6 עדי תביעה, אשר בהכנתם לעדות הושקע זמן ניכר. בסיום הדיון ביקש איפוא להוציא כנגד הנאשם צו הבאה.
10.בהחלטתי מאותו מועד – ולאחר שהזכרתי כי חילופי סנגורים טעונים אישור בית המשפט, וכי במקרה זה עשה עו"ד עותמאן דין לעצמו – קבעתי כי לא אתחיל בשמיעת ההוכחות, על מנת שלא לפגוע בהגנת הנאשם. בתוך כך הוריתי על הוצאת צו הבאה כנגד הנאשם, ממנו יוכל להשתחרר בהפקדת סך של 5,000 ₪.
עוד ובטרם אדרש לבקשתו של עו"ד חאזם בנוגע לחיוב הנאשם בהוצאות בהתאם לתקנות הסנגוריה, ביקשתי לקבל תגובתו של הנאשם לכשיתייצב בפני, כמו גם את תגובתה של הסנגוריה הציבורית ובכלל זה פירוט ההוצאות שהוציאה מהלך הייצוג בתיק עד למועד ההחלטה הנ"ל. כן ביקשתי את תגובתו של עו"ד עותמאן בנוגע להתנהלותו, תוך שהדגשתי כי אני שוקלת להטיל עליו הוצאות אישיות.
המשך הדיון בתיק נקבע על ידי ליום 9/11/10.
11.בפתח תגובתו בכתב של עו"ד עותמאן, הבהיר הלה כי לא הגיע לדיון ההוכחות לאחר שהסתמך על הסכמת ב"כ המאשימה והסנגור, וכיוון שסבר כי לאור הסכמתם זו ובצירוף הנסיבות המיוחדות שהביאו להגשת הבקשה, תתקבל בקשתו והדיון יידחה. עוד הוסיף כי במהלך הדיון הוצגו הדברים על ידי הסנגור (עו"ד חאזם) בצורה מעוותת ומטעה וכי אלו הן העובדות לאשורן:
הנאשם יצר קשר עימו ביום 29/10/10 וביקש כי האחרון ייצגו. הוא הסכים לעשות כן רק לאחר שהנאשם ציין כי קבוע דיון ליום 1/11/10, וכי התיק עודנו בשלב ההקראה, אשר נדחתה מפעם לפעם. רק ביום 31/10/10 – יום לפני הדיון – וכשהגיע עו"ד כארם ממשרדו לצלם את חומר החקירה בתיק, התברר לו כי התיק קבוע לדיון הוכחות ליום המחרת.