פ"ל
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
|
5188-08-13
11/02/2014
|
בפני השופט:
אברהם טננבוים
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
עווד בורקאן (עציר)
|
החלטה,החלטה,גזר-דין |
החלטה
הצדדים ייטענו לעונש כעת .
ניתנה והודעה היום י"א אדר תשע"ד, 11/02/2014 במעמד הנוכחים.
אברהם טננבוים, שופט
החלטה
אין מקום לכך, הצדדים ייטענו לעונש היום.
ניתנה והודעה היום י"א אדר תשע"ד, 11/02/2014 במעמד הנוכחים.
אברהם טננבוים, שופט
גזר דין
לצערי מדובר באחד מאותם המקרים בהם נכשל ביהמ"ש באמון שנתן בנאשם ואסביר.
מותב זה נתקל פעמים רבות בנהגים שנהגו ללא רישיון נהיגה . חלק מהנהגים עשו כן משום שלא הצליחו להוציא רישיון נהיגה כחוק , בדרך כלל בגלל כישלונם במבחני התיאוריה שנעוץ בכך שאינם יודעים קרוא וכתוב.
המציאות הראתה גם שנהגים אלו נשלחים למאסר, אך חוזרים ונוהגים . אשר על כן בשנים האחרונות נקטתי במדיניות אחרת שבעיקרה נהגים כאלו משוחררים בערובה משמעותית ונשלחים ללמוד נהיגה כחוק , כאשר העונש בסופו של דבר מושפע גם בשאלת הוצאת הרישיון.
לא תמיד מצליחה מדיניות זו כפי שמראה המקרה שבפנינו.
הנאשם שוחרר בערובה , למרות שכנגדו עמדו שני מאסרים על תנאי , ולמרות התנהגותו בתיק שבפני שכללה לא רק נהיגה בפסילה או ללא רישיון , אלא גם התחזות לאחר והכשלת שוטר.
הנאשם עמד בפני והבטיח בקול לשון של הבטחה שלא ינהג יותר וכי הוא מבקש רק הזדמנות אחרונה. למרות כל זאת נהג וכרגע הוא עצור עד תום ההליכים על התיק הנוסף כשגם שם טוענת המדינה לנסיבות מחמירות.
לטענת הנאשם בפני לא הזניח את רישיון הנהיגה, אלא ניסה קרוב ל- 20 פעמים לעבור מבחן תיאוריה אך נכשל, אין לנאשם ראיות לכך.
מתחם הענישה על עבירות נשוא תיק זה נע בין 6 חודשים לשנתיים ימים של מאסר.
הכל תלוי בנסיבות .
באשר לנסיבותיו של הנאשם , הרי כנגד הנאשם עומדים שני מאסרים על תנאי משנת 2010 – 2011 , מה שמעיד על כך שלפחות ב- 3 השנים האחרונות הנאשם נוהג שוב ושוב תוך כדי לגלוג והתעלמות מהוראות הדין ומבתי המשפט השונים.
הבנתי ממי שחתם לו ערבות , כי הנאשם הפסיק לעבוד אצלו ולטענתו היתה זו יוזמה של הנאשם. אין זה ענייני כמובן, אך עובדות אלה אינן מתאימות עם גרסת הנאשם שלא היתה לו ברירה אלא לנהוג משיקולי פרנסה.
צר לי על כך שהנאשם נכשל במה שהבטיח , אך אין לו להלין אלא על עצמו. יש גבול לניסיונות השיקום שביהמ"ש יכול לעשות והנאשם עבר גבול זה ובצורה משמעותית.
לסיכומו של דבר לאחר ששקלתי את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת נסיבות העבירה הגעתי למסקנה , כי אין מנוס מעונש הולם ותקיף.