מדינת ישראל נ' בוהדאנא(עציר) ואח'

החלטה

נגד המשיב 2 הוגש כתב האישום המייחס לו עבירות של סחיטה בכוח וסחיטה באיומים שבוצעו כנטען בחודשים ינואר ופברואר 2010, לרבות הכאת אחד הנפגעים בכל חלקי גופו שאף הביאו לדימום באפו של הנפגע.

למשיב עבר פלילי וכמפורט בבקשה למעצר עד תום ההליכים, כאשר בשנת 2000 נדון המשיב למאסר של 25 חודשים בגין עבירות של אלימות וסחר בסמים וכיום מרצה הוא מאסר בעבודות שירות עקב עבירת סמים.

על מנת שתהיה בפניי תמונה שלמה, ביקשתי לקבל תסקיר שירות המבחן. בתסקיר מיום 15.4.10 העריך שירות המבחן כי נשקף סיכון מן המשיב ולא ראה בחלופות המעצר שהוצעו בבית הוריו, או בבית סבו, כחלופות המפיגות את הסיכון.

לבקשת בא כוח המשיב, אפשרתי קבלת תסקיר משלים בעניין חלופות נוספות. חוות דעת שירות המבחן בתסקיר המשלים מיום 29.4.10, הייתה כי גם החלופות הנוספות שהוצעו, אינן מספקות מענה פיקוחי הולם שיפחית את הסיכון.

אין חולק כי מתקיימות בתיק ראיות לכאורה, וכי קיימת עילת מעצר. אלא שלפי הנטען העובדות הקונקרטיות של מקרה הסחיטה המיוחס למשיב בכתב האישום ונסיבותיו האישיות, מלמדות כי יש להורות על חלופת מעצר. עוד נטען כי אף שתסקיר שירות המבחן איננו תומך באילו מן החלופות שהוצעו בידי המשיב, למעשה מתקיימות חלופות מתאימות והמפקחים המוצעים הובאו בפניי.

אינני סבורה כי ניתן במקרה זה לשחרר לחלופת מעצר וזאת בהצטבר הנימוקים הבאים:

א. ככלל, עבירה של סחיטה ואיומים היא עבירה המצדיקה מעצר בפועל ואינה מתאימה לחלופת מעצר (בש"פ 7415/03 מדינת ישראל נ' אבו מוך [18.8.03]). לכלל זה יש חריגים, אך אין מדובר באחד החריגים הללו.

אמנם כתב האישום איננו מייחס למשיב מקרי איומים רבים במיוחד, אך גם שני מקרי איומים הם עניין רציני וחמור ובפרט בשים לב לאגרסיביות ולחומרה של תוכן האיומים המפורשים והבוטים שנשמעו מפי המשיב, ולאלימות שבאה בצידו של אחד משני מקרי האיומים.

אין די בהסבריו של הסניגור כי האיומים הושמעו בשל זעמו של המשיב על פגיעה מרה בכספי הוריו, כדי להפיג את החומרה שבאיומים ובסחיטה. גם אם אכן נהג המשיב כפי שנטען בכתב האישום בעקבות קושי, אין בכך כדי להפיג את חזקת המסוכנות ממי שמיוחסים לו סחיטה ואיומים, משום משקשיים אפשריים גם בעתיד והמסוכנות קיימת.

ב. למשיב עבר פלילי. לא ניתן להקל ראש בהרשעתו האחרונה, בה הורשע בעבירת סמים אף אם לא עבירת סמים מן החמורות שבעבירות הסמים. ובפרט כשזו באה לאחר שבעבר היה המשיב מסובך בפלילים עד צווארו.

ג. תסקיר שירות המבחן לא מצא בין החלופות שהוצעו, חלופה מתאימה שתאפשר שחרור. אציין כי המפקחים המוצעים אף הובאו בפניי, משום שהסניגור סבר כי התסקיר איננו ממצה בעניינם.

לאחר ששמעתי את המפקחים תמימת דעים אני אם קצינת המבחן כי לא הוצגה חלופה מתאימה. החלופה שהוצעה בדבר מספר מפקחים ברוטציה, כשלא ברור שכולם מבינים ויודעים את חומרת המעשים המיוחסים למשיב, ואת היקף ההשקעה שעשויה להידרש מהם לאורך זמן, נראית בלתי מספקת.

גם החלופה של בני הזוג סבן, איננה מניחה את דעתי. גם כאן לא נראה כי הם מודעים לכל העניינים המיוחסים למשיב בכתב האישום ולחומרתם ולסיכון הנשקף מן המשיב לאור מעשים אלו.

אשר על כן, מורה אני על מעצרו של משיב 2 עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום י"ח אייר תש"ע, 02/05/2010 במעמד הנוכחים.

תמר בזק רפפורט, שופטת

הוקלד על ידי: אירית משה