מדינת ישראל נ' אנטקלי(עציר) ואח'

החלטה

צודק הסניגור כי, כפי הנראה, התובע נעדר מן הדיון בשל שביתת הפרקליטים המייצגים את המדינה.

מצב זה נמשך כבר זמן ניכר וגורם הוא נזק רב לנאשמים רבים, ביניהם הנאשמים העומדים לדין בפני בתיק זה.

מעבר לנזק העיקרי הנגרם לנאשמים "סובלת" המערכת כולה, כאשר לא ניתן לקיים דיונים בשל העדר תובע. למשל, הדיון הנקבע על-ידי היום, לכל היום, כשהקדשתי לכך יום שבתון שלי. כבר אמרתי שבשל שבתי ברוב המכריע של הימים בהרכב פשעים חמורים, אני יכול להקציב לתיק מורכב זה ולשאר תיקי "דן יחיד" בהם אני מטפל, רק 3 שעות אחר הצהריים, יום אחד בשבוע, והמועדים הבאים מאין יימצאו... ?

המחוקק היה מודע למצב שנוצר וסעיף 133 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), מטה – אם כי לא באופן מוחלט – את הכף לכיוון חזקת החפות וזיכויים של נאשמים אשר התובע נעדר ממשפטם לאחר שהחל.

יחד עם זאת, כאמור, סעיף 133 לחסד"פ איננו קובע כלל "ברזל" לפיו בכל מקרה שנעדר תובע יזוכו נאשמים שמשפטם טרם החל.

בענין זה ישנם שיקולים נוספים המתנגשים ביניהם, ובעיקר האינטרס שיש לציבור בענישתם של אלה – ורק של אלה – אשר נקבע לאחר קיום הליך משפטי הוגן וראוי, שאשמים הם.

אף הסניגור המלומד, בהגינותו, והואיל ולטענתו זאת היא הפעם הראשונה שנדחה משפט מרשיו הנתונים במעצר מזה זמן ניכר, בשל העדר תובע, לא ביקש לנקוט על פי החלופה הראשונה של סעיף 133 הנ"ל, דהיינו לזכותם.

הסניגור מבקשני להורות למאשימה להודיעו עד לישיבה הבאה מה עמדתם, כיצד ומתי יתחדש המשפט והאם "עלה עניינם לועדת חריגים" המאפשרת התייצבותו של תובע למשפט זה.

הנאשמים שבפני מואשמים בעבירות מן החמורות שבספר החוקים, וראוי כמובן שדינם יוכרע לאחר שמיעת ראיות וקביעה שיפוטית אם ביצעו את העבירה אם לאו, ואין זה ראוי, מן הצד השני, להורות על זיכויים, ולסכן אולי את הציבור בשחרורם, בשל סיבה "טכנית" הנובעת מהעדר תובע.

החזקת בני אדם במעצר ושלילת חירותם בטרם משפט היא החריג במשפט ארצנו, הן על פי האמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996) (להלן: "חוק המעצרים") ובשל כך, ככל שחולף הזמן והמשפט מתמשך, עלולה הסיבה "הטכנית" להפוך למהותית.

לעת הזאת, אני מוצא לראוי לנהוג על פי החלופה השניה שבסעיף 133 לחסד"פ דהיינו, לדחות את המשפט למועד הקבוע מראש הוא, 2/12/10 שעה 13:15.

המזכירות תעביר החלטתי בדחיפות, עוד היום, לפמ"ח על מנת שיוחלט בדבר המשך הטיפול של המאשימה בתיק זה, התייצבות תובע, על פי המנגנונים שקבועים בפמ"ח בנושא זה, ולהודיעני עמדתו בדחיפות עם העתק לסניגור.

הסניגור עירב בטענתו הנעוצה בסעיף 133 לחסד"פ גם את שאלת המשך מעצר מרשיו.

אכן, החזקת אדם במעצר כשמשפטו "תקוע" בשל העדר תובע, הינה דבר חמור בעיני. אולם, שאלת המעצר נקבעת גם על פי שיקולים נוספים, וביניהם, קיומן של ראיות לכאורה, הסיכון לציבור בשל העבירה החמורה, "עבר פלילי", קיומה או העדרה של חלופת מעצר, הזמן שחלף מתחילת המעצר ועוד. שיקולים אלה ראוי שישקלו על-ידי שופט שדן בנושא המעצר ולא על ידי, היושב לדין ולפחות חלק מן השיקולים הנ"ל אף אסור שיובאו לידיעתי.

לאור כל האמור, אני דוחה את המשפט כאמור לעיל, למועד 2/12/10 שעה 13:15.

המזכירות תזמן את פמ"ח ואת הנאשמים באמצעות שב"ס לדיון זה.

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"א, 29/11/2010 במעמד הנוכחים.

משה גלעד, שופט

קלדנית: ליאת פ.