החלטה
בפני בקשה לעיון חוזר על פי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן: "החוק" ] , ולפיה מתבקש בית המשפט להורות על שחרורו של המבקש בתנאים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו .
כנגד המשיב הוגש כתב אישום [ת"פ 35495-01-10] , המייחס לו עביר ות של איומים , נ י סיון תקיפה והפרת הוראה חוקית .
על פי כתב האישום, ביום 28.1.2009 הורה כב' השופט פרסקי על שחרורו של המשיב [בב"ש 658/09, 657/09 של בית משפט השלום בבאר שבע], בין היתר בתנאים של מעצר בית מלא באכסניית "בית שרה" שבעין גדי, תחת פיקוחו של מר ראונק חגאזי [להלן: "ההוראה החוקית" ]. ביום 20.1.2010 איים המשיב על הגב' יסקוב בפגיעה בה שלא כדין בכך שבשיחת טלפון איים כי ישרוף את פניה וישאיר בה צלקות, בסמוך לאחר מכן הגיע לתחנת דלק ברחוב בן גוריון בבאר שבע שם ניסה לתקוף את המתלוננת, או אז גם הפר את ההוראה החוקית שנתנה כדין.
כב' השופט זבולון עצר את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, תוך הקביעה כי לא הוצגה חלופה ראויה בנסיבות העניין.
משהצליח המש יב לגבש חלופה, לטענתו ראויה, עשה בקשה זו שבפניי, באמצעות בא כוחו המלומד.
המש יב מבקש לשחררו בתנאי של מעצר בית מלא, לבית אחותו בחיפה הגב' שג'ראוי סוזאן בערבותן של שתי אחיותיו, הגב' סוזאן שג'ראוי כאמור, הגב' זהר אלעוקבי, וחברת המשפחה הגב' עינב זפדנסקי.
בדיון שהתקיים בפניי ביום 25.4.2010 נחקרה הגב' סוזאן שג'ראוי, אחותו של המשיב. לאחר חקירת שתי וערב של ב"כ המבקשת , ביקש ב"כ המבקשת לקבל תסקיר שיבחן את החלופה המוצעת. קבלתי בקשה זו והוריתי על הגשת תסקיר מעצרים בעניינו של המשיב .
התסקיר האמור הונח בפניי ביום 12.5.2010, לאחר ששירות המבחן התרשם מהמשיב, מהמתלוננת, ומהערבות המוצעות.
שירות המבחן ביצע הערכה של רמת הסיכון הלכאורית הנשקפת מהמבקש, לקח בין שיקוליו את עברו הפלילי של המשיב , את העובדה כי בשנה האחרונה התאמץ לנהל אורח חיים תקין, את העובדה כי המשיב נעדר מאפיינים אלימים בהתנהגותו בדרך כלל, את העובדה כי אין למשיב תחושות של כעס כלפי המתלוננת ואת תפיסת המשיב והמתלוננת כי אין ביניהם סכסוך.
שירות המבחן מעדכן עוד כי המשיב לא יצר קשר עם המתלוננת מאז נעצר, וכי ה יא אינה חוששת ממנו. אחיו של המשיב , בן זוגה של המתלוננת מסר כי המשיב מעולם לא נקט באלימות כלפיו ו/או כלפי המתלוננת בעבר.
לאור כל אלה, העריך שירות המבחן כי שחרור בחלופה מרוחקת גיאוגרפית מהמתלוננת יש בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב .
הערבות המוצעות אליבא דשירות המבחן הן נשים אחראיות ורציניות, המודעות למוטל עליהן כערבות לשחרורו של המשיב ובעלות יכול להציב גבולות ברורים למבקש.
לאור כל האמור לעיל ממליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב בתנאים של מעצר בית מלא בבית אחותו בחיפה. עוד ממליץ שירות המבחן על העמדתו של המשיב בפיקוח מעצרים של השירות למשך חצי שנה, במהלכה ישתתף בקבוצה טיפולית לעצורי בית.
בדיון מיום 12.5.2010 חזר ב"כ המבקשת על עמדתו המקורית לפיה אין לשחרר את המשיב בתנאים, וביקש לדחות את המלצת שירות המבחן לאור העובדה כי שירות המבחן לא בחן הפרות תנאים קודמות של המשיב . כמו כן דחה ב"כ המשיבה את הערכת שירות המבחן אשר ליכולתן של הערבות לפקח על המשיב .
ב"כ המשיב מצידו ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן , תוך שהוא מלין על ב"כ המ בקשת. לטענתו שעה שביקשה המבקשת תסקיר , בנסיבות בהן נעשתה הבקשה, עליה לאמץ את המלצותיו.
התרשמתי מהערבה הגב' שיגר'אוי בדיון מיום 25.4.2010 באופן בלתי אמצעי. הערכת שירות המבחן את הערבה הזו תואמת את הערכת בית המשפט.
התרשמתי אף מן המשיב עצמו במהלך הדיון ביום 12.5.2010. התרשמות שירות המבחן תואמת את התרשמותי שלי, כי ניתן לסמוך עליו בשחרור לחלופה מציבת גבולות ברורים.
בשקלול התרשמותי שלי, והמלצת שירות המבחן, הגעתי למסקנה כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת, תוך קביעת ערבויות מתאימות והשמתו של המשיב בתנאים של פיקוח מעצרים כפי ש המליץ שירות המבחן.
אשר על כן, אני מורה על שחרורו של המשיב ממעצרו בתנאים שלהלן :