מדינת ישראל נ' אלנבארי(עציר)

החלטה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו, על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבת רכב, נהיגה פוחזת ברכב, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. בתיק ישנה הסכמה לראיות לכאורה לעניין עבירות של נהיגה פוחזת ברכב, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רישיון ואילו ביחס לעבירה של גניבת הרכב, נטען כי ישנה חולשה ראייתית שכן המתלונן בתיק זה בדה לכאורה בתחילה סיפור כי שלפו אותו מרכבו ולקחו ממנו את הרכב ואילו רק בהמשכם של דברים תיאר את הגרסה שמוצאת ביטוי בכתב האישום.

ב"כ המשיב מציינת כי מבלי להקל ראש במעשיו עבירת הרכוש היא לכשעצמה אינה מצדיקה הגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים. בהקשר לכך המשיב מוסר כי התבקש על ידי אחר להסיע את הרכב תמורת סכום של 1,000 ₪ מבלי שהיה מודע שמדובר ברכב גנוב או שלמצער עצם עיניו. לו היה מדובר במעשים המצויים ברף הגבוה בעבירות כגון דם מטבעם של דברים הייתה מוגשת בקשה לבית משפט מחוזי בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. משנמצא שמעשה המשיב אינם מגיעים לכדי התקיימותם של עבירות אלו אין בדרך עקיפה להתייחס ולטעון כאילו מדובר בתיק שכזה. המשיב חדל מפעילות עבריינית מלפני כ- 14 שנה כאשר הרשעות אלה התיישנו ויש להתייחס אליו כאדם נטול עבר פלילי.

יש באפשרותו של המשיב להשיג חלופה ראויה בביתו בפיקוח שני מפקחים נורמטיביים אשר מכירים את המשיב מגויסים לסייע לו, ויכולים בתיאום איש עם רעהו לדאוג כי המשיב יהיה מפוקח 24 שעות ביממה. בהתאם למצוות המחוקק יש להעדיף את השחרור על פני המעצר ולכן בהינתן חלופה טובה יש להורות על שחרור, אף חלופה אינה הרמטית.

ב"כ המבקשת מנגד מפנה למסוכנות הנלמדת ממעשי המשיב ובכך שאין בחלופה המוצעת כדי לצמצם מסוכנות זו, ועל כן עתר לבית המשפט להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

שני המפקחים התייצבו בפני בית משפט ונחקרו על ידי הצדדים.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עברתי על חומר החקירה מצאתי גם ביחס לעובדות מספר 1 קיימות ראיות לכאורה, כאשר חולשה מה בצידן, ביחס לכך גרסתו של המשיב הינה כי אדם אחר ביקש ממנו לקחת את הרכב תמורת 1,000 ₪ אין זו גרסתו הראשונה של המשיב כפי שנמסרה בשטח וגם לא גרסתו של המשיב בחקירתו הראשונה. גרסה זו אשר כאמור מעוררת לא סימן סימני שאלה אינה מתייצבת עם דוח של חברת פוינטר אשר מציין נסיעה רציפה מרגע הדיווח שרכב נגנב עד אשר הרכב ובתוכו המשיב נעצרו, למעט עצירה בת דקה אחת בתוך לקיה, ראה בעניין זה הודעת נציג החברה מיום 17.11.13, היינו על מנת לקבל את גרסת המשיב יש להניח כי בשעה שהרכב היה בהימלטות מעומר, זה שנמצא ברכב מצא זמן לעצור לפנות למשיב, לנהל דו שיח ולהציע לו 1,000 ₪ תמורת נסיעה בת 2 קילומטרים, ראה עמוד 3 ש' 48 לגרסת המשיב מיום 15.11.13, כפי שנאמר גרסה זו מעוררת לא מעט סימני שאלה ממילא לא נאמרה בהזדמנות הראשונה, אכן המתלונן חזר בו מדבריו ביחס לאופן שבו נלקח הרכב ואף הסביר את הטעמים לכך, יחד עם זאת התיאור הכללי אותו הוא מוסר ביחס לדמות שנכנסה לרכב מתיישב עם תיאורו של המשיב.

מכל מקום, אין מחלוקת כי עילת המעצר נלמדת מנהיגתו הפוחזת של המשיב אם כי גם ביחס לגניבת הרכב, למצער קבלת הרכב והעברתו לשטחים כפי גרסת המשיב, אין להקל ראש בעבירות שכאלו. עבירות גניבת רכב לא אחת מדרדרות לדברים אלימים, מכאן גם ביחס לגניבת רכב קיימת עילת מעצר אם כי עצימותה אינה גבוהה. זאת ועוד, כפי שעולה מחומר החקירה ההגעה בסמיכות לרכב הסקודה נעשתה באמצעות רכב אחר, כך שלכאורה אין מדובר בניצול שעת כושר אלא לכאורה מעשה שתחילתו בהכנה. כל זאת ציינתי אף לסעיף 1 בעובדות כתב האישום, באשר לעבירות של נהיגה פוחזת אין בידי לקבל טיעוני ב"כ המשיב כי מדובר בעבירות מהרף הנמוך, גם אם אין מדובר בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

המדובר בנהיגה מסוכנת שנועדה למלט את המשיב מלהיתפס ממעורבותו בעשייה פלילית קודמת. כפי שעולה במהלך נהיגתו של המשיב בתוך הישוב לקיה עלה על המדרכה על מנת להתחמק מניידת שהייתה בכביש, תוך זה מביא הולכי רגל לסטות מנתיב הליכתם. בהמשך ירד אל הכיכר והמשיך בנהיגה באופן שאילץ ניידת לבלום על מנת לא להתנגש ברכב עד שהגיע לכניסה השנייה של הישוב שגם היא הייתה חסומה על ידי ניידות משטרה. המשיב מנסה להתחמק מהניידת, בולם ובסופו של דבר מתנגש ברכב שחנה במקום, כל זאת עשה מבלי שיש בידו רישיון נהיגה.

גם אם מצא מי שבחן את התיק שאין במעשיו אלו של המשיב כדי להגיע לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, אין מחלוקת כי ככל שהדבר נוגע בנהיגה בפזיזות וברשלנות מדובר במעשים חמורים שבמזל הסתיימו אך בנזק קל לרכב הפיאסטה.

בסופו של דבר על בית משפט להתייחס לעובדות כתב אישום ולמסוכנות הנלמדת מהן.

רבות נכתב על תופעת הנהיגה תוך סיכון המשתמשים בכביש. כך ראה בין היתר בש"פ 329/07 אסמעיל אבו טראש "חזרנו והתרענו נגד תופעת המרדפים המתנהלים בכבישים כאשר נהגים מבקשים בדרך זו למנוע את מעצרם על ידי אנשי החוק. בתופעה קשה זו כרוכה סכנה רבה לציבור המבקש לנהל שגרת יומו מבלי חשש שרכב נמלט יפגע בו" וראה גם "משטרת ישראל נאבקת בתופעה קשה בכבישי הארץ בכלל ובכבישי הדרום בפרט כאשר נהגים פורקי עול מסכנים את חייהם של אזרחים תמימים. את התופעה הזו ששוב אינה נחלתם של יחידים יש לגדוע באיבה. אמנם ההחלטות שצוטטו לעיל יוחסו בהן עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה אך בשעה שהרכיב ההתנהגותי המיוחס למשיב בעיקרו זהה ואף הגיע לכדי תאונה של ממש יש באמירות אלה להיות יפות גם בענינו של המשיב שבפניי. עוד ראה עמ"ת 51209-06-13 מדינת ישראל נ' אלנמר, בו בית המשפט המחוזי אישר החלטת מעצר עד תום ההליכים, של אדם נטול עבר פלילי אשר הסיע שב"ח ברכבו ,וניהל מרדף קצר ויוחסה לו עבירה של נהיגה בפזיזות לפי סעיף 388 (1) לחוק העונשין. עוד ראה מ"ת 54396-07-13 עניינו עבירה של נהיגה בפזיזות ובה כב' השופט עטר הורה על מעצרו של משיב עד תום ההליכים.

נמצא אם כן כי עבירות שלכאורה מיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר ומסוכנות אינהרנטית. לא כל שכן בשעה שמבוצעות על ידי מי שאין בידו רישיון נהיגה.

בנסיבות המתוארות לעיל, על רקע החלופה שהוצגה ונבחנה על ידי בית המשפט מצאתי כי ישנו צורך במעורבות של שירות מבחן בטרם אתן את ההחלטה הסופית. לא אקבע מסמרות ביחס למפקחים אשר אין מחלוקת כי הינם אנשים נורמטיביים, אולם בשעה שהמסוכנות הנשקפת מן המשיב הינה גבוהה ובשעה שהחלופה נמצאת בביתו בשעה שהתרשמות בית משפט הינה הקשר בין המשיב לבין המפקחים ובין המפקחים בינם לבין עצמם, הינו כזה שספק עד כמה זו תוכל כפאזל לסחון לאורך זמן, ושמן הראוי שחלופה זו תיבדק היטב, בטרם בית משפט יתן החלטתו הסופית.

אשר על כן, הדיון ידחה ליום 11.12.13 שעה 09:00.

עותק החלטה זו יועבר לידי שירות המבחן אשר יגיש תסקירו עד למועד הנדחה.

פרטי החלופות יועברו על ידי ב"כ המשיב.

ניתנה והודעה היום י"ח כסלו תשע"ד, 21/11/2013 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה, שופט

החלטה

בוצעה הקראה.