מדינת ישראל נ' אלטורי ואח'

החלטה

1. לפניי שתי בקשות להקלה בתנאי שחרור ממעצר: האחת של המבקשים 1 עד 3, והאחרת של המבקש 4.

הבקשה האחת, של המבקשים 1-3, היא לאפשר להם לצאת את מעצר הבית בכל יום בין השעות 08:00 עד 12:00, "לא לצורך עבודה בלבד, אלא לסידורים אישיים ומשפחתיים וללא ליווי ערב וכמו כן לאפשר להם לצאת בכל יום למשך שעתיים לאחר סיום העבודה", בשעות הערב. זאת, "לאור חלוף הזמן".

הבקשה האחרת, של המבקש 4, היא לאפשר לו לצאת בכל יום בין השעות 08:00 עד 14:00 בליווי אחד הערבים, וזאת "לאור מצבו הרפואי הקשה", כמפורט במסמך רפואי שצורף לבקשה, וכן "לאור חלוף הזמן (כ-10 חודשים מאז שחרורו למעצר בית)".

2. המשיבה מתנגדת לבקשה של המבקשים 1-3. בתגובת המשיבה בכתב לבקשתם צוין, כי תנאי שחרורם של המבקשים שונו לפני זמן קצר ולא קמה כל עילה לבקשה.

אשר לבקשה של המבקש 4, המשיבה אמנם מתנגדת לבקשה, אך היא אינה מתנגדת שיותר למבקש לצאת לקבלת טיפול רפואי דחוף בליווי אחד הערבים, שלאחריו יומצא אישור רפואי לתחנת המשטרה הרלוונטית.

3. בדיון שנערך לפניי בעניין שתי הבקשות ביקש ב"כ המבקשים להדגיש, בין היתר, כי כל המבקשים משוחררים מזה תקופה ארוכה וכי לא נרשמה כל הפרה של תנאי השחרור מצד מי מהם. כמו כן, הוסיף ב"כ המבקשים כי המתלונן בתיק כבר העיד, כך שאין, לטעמו של הסנגור, חשש לפגיעה בו או להישנות המקרה. כן ציין ב"כ המבקשים כי כל המבקשים נעדרי עבר פלילי. לדעת הסנגור, יש להיעתר לבקשה לאור חלוף חודשים רבים מאז שוחררו המבקשים וכן בשים לב לכך שהמשך שמיעת הראיות נקבע לעוד חודשים אחדים, ליום 2.10.11, להמשך פרשת התביעה.

בנוסף לכך, לגבי המבקש 4, הבקשה נסמכת על מצבו הרפואי, בהיותו סובל, כמצוין במסמך הרפואי שצורף לבקשה, מלחץ דם לא מאוזן בשל אסטמה קשה ובאשר הסכנה מעליית לחץ הדם יכולה, לפי המסמך של רופא המשפחה, לגרום לשיתוק קשה ועל כן המבקש התבקש ע"י רופא המשפחה להגיע למרפאה במקרה של קשיי נשימה ועלייה בלחץ דם, ללא הזמנת תורים כמקובל, או להגיע בשעת הצורך, בשעות הלילה, למוקד או לבית החולים.

4. ב"כ המשיבה ביקש להדגיש, במהלך הדיון, בין היתר, כי מדובר באירוע אלים ובתיק המגלם עבירה חמורה מאין כמותה, שבמסגרתה בוחרת קבוצה של אנשים לחסל חשבונות בדרך של פגיעה באחר, תוך שימוש בנשק חם ובנגיחות ברוטאליות של רכבו, כאשר הקורבן נפגע משלוש יריות וסבל משברים בכל חלקי גופו. ב"כ המשיבה הוסיף, כי ההחלטה האחרונה בעניין תנאי השחרור של המבקשים ניתנה אך לפני כשלושה חודשים, ביום 7.3.11. על כן, בחלוף זמן כה קצר, די לטעמו בתנאים שבהם משוחררים המבקשים ואין מקום לכרסום נוסף בהם.

5. לארבעת המבקשים מיוחסות עבירות של קשירת קשר לפשע, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נשיאת נשק, חבלה בכוונה מחמירה, חבלה במזיד והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בנוסף לכך, למבקש 1 מיוחסת גם עבירה של עסקה אחרת בנשק.

מהעובדות הנטענות בכתב האישום עולה, כי המבקשים קשרו קשר לירות במתלונן, כדי להטיל בו מום או לגרום לו חבלה חמורה, על רקע סכסוך בין משפחת המבקשים למשפחת המתלונן. בכתב האישום מתואר כיצד המבקשים, שנסעו בשני כלי רכב, רדפו אחרי רכבו של המתלונן וניגחו אותו, וכיצד ירה לעברו המבקש 1, לאחר שהמתלונן נטש את רכבו הפגוע. לאחר מכן, המבקש 3 ירה לעבר רגלו השמאלית של המתלונן, והמבקשים נמלטו מהמקום כשהם מותירים את המתלונן פצוע וזב דם. המתלונן הובהל לבית החולים ואובחן כסובל משברים בגופו, הוא נותח בהרדמה כללית ונזקק לשיקום.

כפי שנקבע ע"י מותב אחר של בית משפט זה, קיימות נגד המבקשים ראיות לכאורה ועילת מעצר.

בעקבות ההחלטה לשחרר את המבקשים 1 ו-4 לחלופת מעצר, הוגשו עררים הן ע"י המבקשים והן ע"י המדינה.

כפי שעולה מההחלטה שניתנה בבית המשפט העליון בעניינם של המבקשים 1 ו-4, בש"פ 5886/10 ובש"פ 5888/10, בית המשפט העליון החליט (ביום 16.8.10) להחמיר בתנאי השחרור של אותם מבקשים.

מאז ניתנה החלטה זו, הוקלו תנאי השחרור של חלק מהמבקשים.

ביום 28.2.11, במסגרת בקשה שהוגשה מטעם המבקשים 1 ו-4, אושר להם לצאת לעבודה, ורק לצורך זה בלבד, בימי א' עד ה', בין השעות 06:00 עד 19:00.

ביום 7.3.11 אושר למבקש 2 לצאת לעבודה בימי א' עד ה' בין השעות 05:30 – 18:00 ובימי ו' בין השעות 06:00 עד 14:00.

ביום 10.3.11 נדחתה בקשתו של המבקש 4 להקלה בתנאי שחרורו, מאחר שהבקשה לא נתמכה במסמכים רפואיים.

6. לאחר שבחנתי את ההחלטות הקודמות שניתנו ע"י מותבים אחרים בבית משפט זה ואת ההחלטה האמורה שניתנה בשעתה בביהמ"ש העליון בעניינם של שניים מהמבקשים וכן את טיעוני הצדדים בפניי, הגעתי למסקנה כי אין מקום להקלה נוספת בעניינם של המבקשים 1 עד 3, וכי יש לקבל את עמדת המשיבה, המתנגדת כאמור לכל הקלה בעניין המבקשים 1 עד 3, וכן את עמדת המשיבה גם בעניינו של המבקש 4, לאמור כי יותר לו לצאת אך ורק לטיפול רפואי דחוף בליווי אחד הערבים ובלבד שלאחריו ימציא אישור רפואי לתחנת המשטרה הרלוונטית.

למעשה, אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר. כפי שצוין בבש"פ 5886/10 הנ"ל, שחרורם ממעצר של המבקשים 1 ו-4 אושר, "ולא בלי התלבטות", בכפוף להחמרה בתנאי שחרורם, "גם אם ניתן היה להגיע מתחילה לתוצאה אחרת".