ת"פ
בית משפט השלום קריות
|
17204-07-10
21/02/2011
|
בפני השופט:
טל תדמור-זמיר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
רמיז אלחברדייב (אסיר)
|
הכרעת-דין,גזר-דין |
הכרעת דין
רקע ועובדות
1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גניבה.
על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 11.7.10 בשעת אחר הצהריים, נכנס הנאשם לחנות בנהריה (להלן:"החנות") וגנב מתוכה זוג משקפי שמש בשווי 50 ₪ ומכשיר טלפון נייד.
הנאשם כפר בביצוע הגניבה ונשמעו ראיות בתיק- מטעם התביעה העידו 8 עדים והוגשו מסמכים בהסכמה ומטעם ההגנה העיד הנאשם.
2. בסיכומיה ביקשה התביעה לדחות את גרסת הנאשם שאינה מתיישבת עם ההיגיון הסביר, לאמץ עדויות עדי התביעה, ולקבוע, בין היתר על סמך הדיסק שתעד את הנאשם בחנות, כי הנאשם ביצע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
בהתייחס לטענת ההגנה בדבר מחדל חקירה, ביקשה התביעה לקבוע כי לא היו כאלה.
ב"כ הנאשם טען כי אין ראיה ישירה הקושרת את הנאשם לגניבה, כי עדי התביעה נפלו לקונספציה מוטעית כי הנאשם הוא שגנב המשקפיים והטלפון הנייד וכי קיימים בתיק מחדלי חקירה רבים. בשל כל אלה, טען ב"כ הנאשם כי יש לזכות הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
דיון
המאשימה מייחסת לנאשם גניבת משקפיים ומכשיר טלפון נייד (להלן:"הטלפון").
3.באשר למשקפיים –
לאחר שעיינתי במכלול הראיות והעדויות שהוגשו לי הגעתי לכלל מסקנה כי המאשימה לא הרימה את נטל ההוכחה הדרוש להרשעת הנאשם בגניבת המשקפיים, ואנמק:
העובדות הבאות אינן שנויות במחלוקת:
-הנאשם נכנס לחנות כשהוא מרכיב משקפי שמש.
-הנאשם מדד משקפי שמש בחנות.
-הנאשם יצא מהחנות כשבידו זוג אחד של משקפי שמש (אמנם ע"ת 6 מציינת בעדותה כי במהלך הצפייה בדיסק היא מבחינה בנאשם יוצא מהחנות כשבידו 2 זוגות של משקפיים, אולם בחקירתה הנגדית מאשרת כי טעתה ומדובר בזוג אחד בלבד (ר' עמוד 29 בשורות 16-17 אל מול עמוד 30 בשורות 17-18).
-הנאשם נעצר ונתפס כשברשותו זוג אחד בלבד של משקפי שמש.
4. ע"ת 6, אבישג עמר (להלן:"אבישג") שימשה מוכרת בחנות בעת האירוע. בעדותה הראשית ציינה כי עד למועד מתן עדותה בבית המשפט כלל לא שמה לב אם הנאשם לקח משקפיים מהחנות אם לאו ובחקירתה הנגדית לא יכולה היתה לשלול שהמשקפיים שהיו לנאשם דומים לסוג המשקפיים שמוכרים בחנות (עמוד 30 לפרוטוקול בשורות 17-20).
גם ע"ת 1, בעל החנות, אבידן אסרף (להלן:"אבידן") לא יכול היה לאמר בוודאות אם המשקפיים שנתפסו ברשות הנאשם (ת/3) הם אכן משקפיים אותם מוכרים בחנות וכל שיכול היה לאמר הוא שמדובר באותו סוג משקפיים.
אף מצפייה בדיסק ת/1 עולה כי המשקפיים עמם נכנס הנאשם לחנות שונים מהמשקפיים אותם מדד והמשקפיים ת/3 דומים יותר למשקפיים עמם נכנס מאשר לאלה שמדד.