החלטה
1. בכתב האישום מיוחסות למשיב עבירות של תקיפת בת זוג, איומים ותקיפה סתם (עבירה
זו - כלפי חמותו), וזאת בגין אירוע בביתם, מיום 19.12.09, סמוך לחצות.
2.הסניגורית טוענת כי אין די ראיות לכאורה לעבירות, או לחלופין - כי בראיות התביעה יש כירסום עד כדי חוסר דיות, בעוד שגירסתו הכופרת של המשיב היא עקבית ואיתנה.
3.המתלוננות הן אשת המשיב, גב' מילנה אלחברדוב (להלן: מילנה) ואמה, גב' אמיליה קוסבינצב (להן: האם).
מילנה מסרה בהודעה, שנגבתה כ- 40 דקות לאחר האירוע, כי היא כבר נרדמה, ואז שמעה קולות של ויכוח בין המשיב לבין האם, שמתגוררת עמם. הויכוח התעורר כיוון שהמשיב עסק במחשב, שנמצא בחדר של האם, והאם חפצה לישון וביקשה מהמשיב לפנות את החדר. מילנה החלה לריב עם המשיב, והוא קילל אותה ואיים כי יהרוג אותה, יהרוג את עצמו ויזרוק את המחשב בעד החלון. כשדרשה ממנו מילנה לעזוב את חדר האם - "הוא דחף אותי בחזה ועפתי לאחור, ואז רצתי ומהפחד אני סגרתי עצמי בשירותים והתקשרתי למשטרה".
4.בהודעה שנגבתה מהמשיב אותו לילה הוא מסר כי מילנה שתתה וודקה, למורת רוחו, וכעסה עליו על כי שפך חלק מהמשקה, ולאחר מכן ביקשה מהאם שתתחיל לצעוק, כאילו המשיב מכה אותה, למרות שהוא לא נגע באף אחת מהן. לאחר מכן אמרה מילנה למשיב כי הזמינה משטרה, ושיברח מהבית, אך הוא לא ברח כי לא עשה כל רע, ואז הגיעה המשטרה ועצרה אותו.
המשיב אישר כי היה בחדר האם, שבו מצוי המחשב, אך כפר בכך שביקשו ממנו לצאת מהחדר, כי האם רוצה לישון. לדבריו, כשמילנה החלה לצעוק עליו, הוא נכנס לחדר המחשב, שבו ישבו אותה עת האם ובתם של בני הזוג, וצפו בטלביזיה. לדבריו, אמרה לו אז מילנה כי אם לא יעזוב את הבית, היא תזמין משטרה ותהיה מלחמה. אז עזב המשיב את חדר המחשב ועבר לצפות בטלביזיה בסלון. המשיב הכחיש כי היה דין ודברים בינו לבין האם והכחיש את דבריה של מילנה, כי הוא דחף אותה וכי איים להרוג אותה ואת עצמו.
5.למחרת נגבתה עדות מהאם, ובה מסרה כי בסביבות חצות ישב המשיב מול המחשב בחדרה, ומילנה ביקשה ממנו לצאת, כדי שהאם תוכל ללכת לישון; "והוא החל להרביץ
לה - תפס אותה בכתפיה, ניער אותה, נתן לה סטירות בפנים (מדגימה לי את אופן הביצוע התקיפה). ניסיתי לתפוס את ידו, הוא דחף אותי והיכה בי מספר פעמים בראש. הוא היה מאד עצבני ועזב אותי ורץ למילנה שוב. ניסיתי לפתוח את דלת הכניסה כדי להזעיק עזרה, והוא מספר פעמים סגר אותה בחזרה, ובאותו זמן הוא קופץ עלי ועל מילנה. בזמן הזה הוא ניסה לזרוק את המחשב מחוץ לחלון, ואיך שהוא תפס את המסך, כך נשארו ידיו על המסך, ולא ניקיתי את זה אפילו".
האם נשאלה אם נכדתה היתה בבית בעת האירוע והשיבה כי לא היתה, כיוון שנסעה עם חברות לתל-אביב.
6.התיאור שמסרה האם נראה על פניו שונה מזה שמסרה מילנה, מה גם שמילנה לא הזכירה כלל הכאה של האם על ידי המשיב.
על כן זומנה מילנה לעדות נוספת, שנגבתה ביום 20.12.09. היא פתחה בתיאור דומה לזה שבעדותה הקודמת: כיצד התעוררה מתנומתה בשל הצעקות שהתנהלו בין המשיב לבין האם, כיצד ביקשה מהמשיב לצאת מחדר האם, שבו מצוי המחשב, "והוא צעק שעכשיו יזרוק את המחשב מהחלון, ואמא שלי תלך לישון בחדר שלי, ואני רציתי לנתק את החשמל מהמחשב, והוא דחף אותי באזור החזה, ואז תפס אותי, ניער אותי: 'מה את רוצה ממני, תמותו', קללות כאלה באזרית, ואני מבינה את השפה.
ש. האם נתן לך סטירות?
ת. כן, שני סטירות.
ש. למה לא סיפרת בעדותך הקודמת?
ת. לא רציתי להחמיר את המצב יותר מדי.
ש. מה קרה אחר כך?
ת. אני יצאתי מהחדר ואמרתי: 'תראה מה עושה עכשיו', והוא רצה לבוא אחרי, ואמא שלי תפסה אותו, ואני לא ראיתי, אך שמעתי שהיא צעקה עליו: 'מה אתה רוצה ממני, אני יקרא לשכנים', ואני נכנסתי לשירותים והתקשרתי למשטרה. פחדתי שייקח לי את הנייד ולא יתן לי להתקשר.
ש.ת. איים עלי שאם אני יתקשר למשטרה, אז יהרוג אותי ואת עצמו".