מדינת ישראל נ' אבו רמוז(עציר)

החלטה

לאחר שעיינתי בחומר הראיות נחה דעתי כי אין מנוס ממעצרו של המשיב עד תום ההליכים מהנימוקים שיפורטו בקצרה משום שהם כה ברורים עד שאין צורך להאריך.

ונעיר שתיק זה היה בראשיתו לפני עמיתי כב' השופט מהנא ששחרר את הנאשם בתנאים. על החלטה זו הוגש ערר וכב' השופט דראל במחוזי עצר את הנאשם, שלח אותו לתסקיר מעצר, והחזיר זאת לבית המשפט לתעבורה. אלא שבינתיים התבררו עובדות נוספות וכתב האישום תוקן והוכנסו בו עבירות על חוק העונשין שיש בהן צורך בסמכות שלום, כך שהבקשה עברה לטיפולי. ואדגיש כי נהיר לי שלו שלו התמונה הייתה ידועה מראש לכב' השופט מהנא, אין לי ספק שלא היה שוקל כלל חלופת מעצר.

ונתחיל מהתשתית העובדתית שלגביה אין למעשה חולק. לנאשם אין רישיון נהיגה ומעולם לא היה לו. הוא לוקח את רכבו של אביו ללא ידיעת אביו, ונוסע עמו למקום שבו החביא מראש אלכוהול. הוא שותה בקבוק שלם של וודקה ולאחר מכן נוסע בזיגזג ובצורה מסוכנת. לאחר שמעיר לו נהג מונית על נהיגתו, הוא רודף אחרי אותו נהג מונית והמרדף מסתיים בתאונה חזית-אחור. בשלב זה רואים את התאונה שוטרי מג"ב ודולקים אחריו כשהוא בורח מהם בצורה מסוכנת עד אשר הם מצליחים לעצרו.

אכן, לא נוהגים אנו לעצור בעבירות תעבורה בדרך כלל, אך זאת משום שהיסוד הנפשי בהן הוא יסוד נפשי של קפידה עד רשלנות. אך כאן יש עבירות רבות שהיסוד הנפשי שלהם הוא כוונה פלילית ברורה.

אציין כי לא ברור איך הנאשם יודע לנהוג אם לטענתו איננו נוהג ללא רישיון ולא אוסיף בכך. יש לנו כאן עברת שבל"ר, שכרות, תאונת דרכים, מרדפים מסוכנים ועוד. בקצרה, אין חולק על הראיות לכאורה ועל המסוכנות. ואף הסנגור לא חלק על כך וניסה להתמקד על חלופות המעצר.

לדידי, אין כל מקום לבדוק חלופות מעצר בעבירות כגון אלו. "כלל הוא כי כאשר מדובר בנאשם הנמלט מכוחות המשטרה, תוך כדי נהיגה פראית ומופקרת יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים. התנהלותו של אדם כזה, המסכן חיים אחרים, תוך ניסיון הימלטותו מעידה על כך שנשקף ממנו סיכון של ממש לשלום הציבור ולביטחונו ולפיכך קיים אינטרס ציבורי להורות על מעצרו עד תום ההליכים". (עמ"ת 34491-11-12 בפי כב' השופט משה כהן מיום 20.11.2012).

במקרה שלפנינו לא רק שהנאשם ברח משוטרים, אלא קודם לכן רדף אחרי נהג מונית שכל פשעו היה שהעיר לנאשם על נהיגתו המסוכנת, וזאת עשה הנאשם אחרי שנהג בשכרות, ברכב ללא רשות וללא רישיון נהיגה. אוסיף עוד שקראתי את עדותו של נהג המונית דענא אמין מיום 16.6.2013 שנראית כמו תיאור של סרט בלהות לגבי התנהגות הנאשם, ורק ממנה אפשר להבין שאין מנוס מלהחזיק את הנאשם אחרי סורג ובריח.

אף כב' בית המשפט המחוזי בהחלטתו בסעיף 15 קובע כי יתכן והיה ראוי לעצרו אך בכל זאת שלח אותו לתסקיר. והנה מקריאת התסקיר עולה שאף שירות המבחן נמנע מהמלצה לשחרורו משום שאינם רואים חלופת מעצר מתאימה.

ושוב, אפילו היה תסקיר חיובי, הרי קריאת עדותו של נהג המונית מספקת כדי להגיע למסקנה שאין מנוס ממעצרו של הנאשם. קל וחומר כאשר התסקיר שלילי.

אשר לכן, החלטתי לעצור את הנאשם עד תום ההליכים נגדו בתיק מספר 4341-06-13.

המזכירות תעביר החלטתי בדחיפות לתביעה ולסנגור עו"ד חסן אסרף.

זכות ערר לבית המשפט המחוזי.

ניתן בלשכתי בהעדר הצדדים היום ‏יום שני 08 יולי 2013