ת"פ
בית משפט השלום עכו
|
28929-01-12
26/02/2013
|
בפני השופט:
ג'ני טנוס
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. האדי אבו זלאם 2. חלמי עבאס
|
גזר-דין |
גזר דין לגבי הנאשם 2
הנאשם 2 הורשע עפ"י הודאתו בקשירת קשר לביצוע עוון, עבירה לפי סעיף 499(2) לחוק העונשין; ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
עפ"י עובדות כתב האישום, שני הנאשמים סיכמו ביניהם לבקשת הנאשם 1 כי הנאשם 2 (להלן – "הנאשם") יאיים על בת זוגו לשעבר (בת זוגו של הנאשם 1, שהיא גם המתלוננת) בכך שיאיים עליה כי 'יומה הגיע'. בעקבות כך, התקשר הנאשם לטלפון הנייד של בתה של המתלוננת, ואיים בפגיעה באמה בכך שאמר לה "תמסרי לאמא שלך שהיום שלה הגיע".
בטיעוניו לעונש הדגיש ב"כ המאשימה את הערכים המוגנים בעבירות אלו שעיקרם הגנה על שלומו של הפרט מפני מעשה הפחדה והקנטה שלא כדין. ב"כ המאשימה הוסיף, כי קיימת חומרה יתרה במעשיו של הנאשם לנוכח קשירת הקשר עם הנאשם 1 לביצוע המעשים הנ"ל.
בנסיבות העניין טען ב"כ המאשימה, כי מתחם העונש ההולם בגין כל אחת מהעבירות נע בין מספר חודשי מאסר, בין בפועל ובין בעבודות שירות.
לעומת זאת ביקש הסניגור להדגיש, כי לנאשם אין כל עבר פלילי והוא הודה בהזדמנות הראשונה. כמו כן, מאז הארוע הנ"ל, הנאשם לא יצר קשר עם המתלוננת והוא הביע נכונות להתנצל בפניה על מעשיו.
הנאשם ביקש את זכות הדיבור, התנצל על מעשיו וציין, כי זו פעם ראשונה שהוא עושה כדבר הזה.
לפני הטיעונים לעונש הוריתי על הגשת תסקיר בעניינו של הנאשם. מהתסקיר עולה, שהנאשם הוא בן 40 שנים, אשר ביצע את המעשה לאחר שהתקשה לעמוד בלחץ אשר הופעל עליו מטעם הנאשם 1 שביקש ממנו להתקשר למתלוננת ולאיים עליה.
עפ"י התרשמות שירות המבחן, הנאשם הוא אדם נורמטיבי שאינו נוהג לפרוץ גבולות בכלל וגבולות החוק בפרט. יחד עם זאת, הנאשם נטה לטשטש את נסיבות מעורבותו הפלילית, וצמצם את חומרת התנהגותו.
בשים לב למכלול הנתונים אשר הובאו בפניו, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש מותנה צופה פני עתיד, קנס משמעותי ופיצוי למתלוננת.
בעוד הסניגור ביקש מביהמ"ש לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהקל עד כמה שאפשר עם הנאשם בשל קשייו הכלכליים, ביקשה המאשימה שלא לאמץ את ההמלצה הנ"ל לאור אי התחברות הנאשם עם חומרת מעשיו.
אקדים לציין, כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירות נשוא הדיון נע בין מספר חודשי מאסר על תנאי לבין מאסר, בין בפועל ובין בעבודות שירות.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי לאמץ את המלצת שירות המבחן.
הנאשם הביע חרטה על מעשיו ואף הביע נכונות להתנצל בפני המתלוננת. מדובר באדם ללא כל עבר פלילי ועבורו זו הסתבכות ראשונה עם החוק.
הטלת עונש מאסר בנסיבותיו של הנאשם עשויה לחשוף אותו לנורמות התנהגות עבריינית שאין הוא מורגל בהן. לעומת זאת, הטלת עונש צופה פני עתיד, יש בו כדי להרתיע את הנאשם מביצוע מעשים כאלה בעתיד, ואם נוסיף לכך רכיבי ענישה נוספים, כגון קנס ופיצוי למתלוננת, הרי שבכך תושג מטרת הענישה בצורה הולמת יותר.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
1.מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יבצע עבירה דוגמת העבירה בה הורשע בתיק, ויורשע בגינה בדין.
2.תשלום קנס בסך של 700 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 60 ימים מהיום.
3.תשלום פיצוי למתלוננת בסך של 1,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת ביהמ"ש תוך 60 ימים מהיום.
המאשימה תמסור למזכירות ביהמ"ש את פרטי המתלוננת לשם העברת הפיצוי הנ"ל.