מדינת ישראל נ' אבו זלאם ואח'

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות אשר ניתנה על ידי כב' השופטת טל תדמור זמיר אשר החליטה לדחות את בקשת העוררת להאריך את מעצרם של המשיבים תוך שהיא מורה על שחרורם בתנאים מגבילים.

ביום 28.10.2010 בשעות אחר הצהריים התרחש שוד בעיר נהריה במהלכו נשדד נשקו של מאבטח. בעקבות השוד, נמסרו פרטי הרכב שנמלט מהמקום יחד עם השודדים והתברר כי הוא נמצא בבעלות המשיב מס' 2.

ביום השוד, בשעות הערב, נעצר המשיב 1, אחיו של משיב 2 כמי שנוהג להשתמש ברכב באופן קבוע. ביום 30.10.10 נעצר משיב 2 שהינו הבעלים של הרכב. מעצרם של המשיבים 1 ו- 2 הוארך עד ליום 5.11.10 עד ליום 8.11.10. המשיב 3 נעצר ביום 7.11.10.

בית משפט השלום בקריות קבע בהחלטתו מהיום, כי העוררת לא ביצעה פעולות חקירה כעולה מהמסמך שסומן גנ/2 (ביצעה רק פעולה אחת) מבלי שתתן הסבר מתקבל על הדעת, לכן שחרר בית משפט השלום את המשיבים בתנאים מגבילים.

על החלטה זו מופנה הערר שבפניי.

העוררת טוענת כי היא ביצעה פעולות חקירה בהתאם להתפתחות החקירה ולעדויות שגבתה. לדעת העוררת יש לאפשר לה להשלים ביצוע פעולות החקירה כפי שפורטו בפני בית משפט השלום כדי למצות את החקירה נגד המשיבים.

הסנגורים סבורים כי יש לדחות את הערר ולהותיר על כנה את החלטת בית משפט השלום. אין בידי העוררת להציג ראיות שיש בהן כדי לקשור את המשיבים לחשד המיוחס להם. מה גם, שהעוררת לא שללה את האפשרות שהרכב שהיה בזירת השוד היה רכב עם מספר רישוי מזויף הזהה למספר הרישוי של רכב המשיב 2.

לאחר שעיינתי בהודעת הערר, בהחלטת בית משפט השלום בקריות, בחומר החקירה, ושמעתי את טענות הצדדים אני מחליט לקבל את הערר.

עיון בחומר החקירה מראה כי מדובר בחקירת אירוע סבוך שבו העוררת עושה מאמצים אמיתיים וכנים כדי לברר את העובדות שיש בהן כדי להחשיד את המשיבים באירוע הפלילי נשוא החקירה.

מחומר החקירה עולה כי על העוררת לבצע פעולות חקירה נוספות, כ- 8 פעולות שבחלקן אף מחייבות ביצוע פעולות משנה נוספות.

אין לומר כי הארכת מעצרם של המשיבים מתבססת על מידע מודיעיני בלבד אלא על חומר ראיות נוסף שמחייב ביצוע פעולות חקירה אחרות ושונות.

המדובר בחקירת אירוע חמור של שוד נשק ממאבטח אשר השודדים הצליחו ליטול את נשקו ולברוח מהמקום. עפ"י חומר הראיות רכב המשיב מס' 2 היה בזירת האירוע ונראה נמלט מהמקום כשבתוכו מספר אנשים.

לאור אופי העבירה ונסיבות ביצועה, החקירה אינה מתקדמת בקצב מהיר אם כי, לא ניתן לומר "כי נראה שלמבקשת לא אצה הדרך בחקירת הפרשה דנן" וגם אם כך הם פני הדברים, ואדגיש כי אינני סבור כך, הרי אין זה הולם וראוי שעקב התרשלותה של המשטרה יפגע האינטרס הציבורי המחייב ביצוע חקירת חשד חמור עד תום. בעניין זה ראה: בש"פ 6192/01 מרט קוטלייר נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 19.8.01) וכן עמ"ת 50380-10-10 מדינת ישראל נ' רווח (ניתנה ביום 26.10.10) והפסיקה שהובאה שם.

בנסיבות העניין ולאור צרכי החקירה ובעיקר לאור פעולות החקירה המהותיות שעל העוררת לבצע ביחס לחשד המיוחס למשיבים, אני מחליט לקבל את הערר ולהאריך את מעצרם של המשיבים עד ליום 12.11.10 שעה 14:00.

העוררת מתבקשת לעשות מאמצים רבים כדי לנסות ולסיים את ביצוע פעולות החקירה.

ניתנה והודעה היום ב' כסלו תשע"א, 09/11/2010 במעמד הנוכחים.

-

כמאל סעב, שופט

הוקלד על ידי: נעמי עבאדי