מדינת ישראל נ' אבו גאבר(עציר)

החלטה

תחילתה של חקירה זו, נגד המשיב, בתלונתה של אשתו, שהיא תלונה ארוכה ומפורטת באשר לאירוע שהביא את המתלוננת להגיש את התלונה. יצויין, כי גם באשר לאירוע זה לא חסכה המתלוננת גם מעצמה והיא מפרטת בהודעתה גם את חלקה שלה באירוע, לרבות בקטעים שלו שאינם נוחים לה ואשר הביאו לחקירתה באזהרה. המתלוננת הוסיפה על האירוע שהביא לתלונה, גם תיאור של אירוע של אלימות קשה שאירע מס' חודשים קודם לכן ואשר מגובה בתעודה רפואית. בהודעתה גם הסבר מדוע כמס' חודשים קודם לכן, בפני הצוות הרפואי, נמסר הסבר לא נכון לרקע, לחבלות מהן סבלה. הודעתה של המתלוננת רצופה הסברים הכיצד חששה כל העת להתלונן והכיצד היא יודעת שלא תקבל גיבוי גם ממשפחתה שלה לתלונה שהגישה. סוף הודעתה בכך שהיא מציינת שהיא חשה סכנה לחייה והיא מבקשת לצאת למקלט, שכן היא אינה יודעת כיצד יגיבו הוריה. ואכן באותו היום, בשעות אחר הצהריים, פונה המתלוננת בשנית אל משטרת-ישראל ומוסרת הודעה קצרה נוספת. בה נאמר כי היא מבקשת לבטל את התלונה, מתוך כבוד לאביה, אשר ביקש ממנה לבטל את התלונה. יחד עם זאת, היא מציינת, כי כל שסיפרה היה אמת, משנשאלה מה יקרה אם לא תבטל את התלונה ציינה אני לא יודעת וכי אביה ביקש ממנה, באמצעות העו"ס, לבטל את התלונה וכי אם תעשה כן הוא יעשה כל שתחפוץ ואכן בתיק החקירה מצוי מזכר של החוקר המציין, כי בסיום גביית הודעתה הראשונה נוצר קשר בנוכחותו בינה לבין עובדת הרווחה ובתום השיחה פרצה המתלוננת בבכי, תוך שציינה כי עובדת הרווחה מסרה לה שאביה נמצא אצלה והוא מבקש ממנה לבטל את התלונה ורק אז יעזור לה.

בשלב זה נחקר גם המשיב, אשר הכחיש את המיוחס לו, לרבות את החלקים מודה המתלוננת על הפעלת אלימות מסויימת מצידה.

נחקרו הוריה של המתלוננת וכן אחיה, אשר גם להם מעורבות מסויימת בתיאוריה וכל אלה הכחישו, כי קיימת אלימות כלשהי בין המתלוננת למשיב. למחרת היום נחקרה המתלוננת פעם נוספת, חקירה באזהרה, בעקבות גרסתו של המשיב והיא משיבה לשאלות, מאשרת את שאמר המשיב ויחד עם זאת חוזרת על גרסתה בדבר האירוע שהתרחש ואשר הביא אותה להגשת התלונה ועומדת על כך שגרסתה היא גרסת אמת וכי בני משפחתה מבקשים להגן על המשיב ואינם רוצים בעיות במשפחה.

כמו כן צורפו לתיק החקירה תמונות המתעדות סימנים הנראים על גופה של המתלוננת.

שמעתי ברוב קשב את טענותיו של ב"כ המשיב באשר להעדר ראיות בתיק זה, או לכרסום בראיות, אשר לטעמו יש בכך כדי להביא לשחרורו של המשיב ממעצר.

סבורתני, כי יש בהודעותיה של המתלוננת, בכל השלוש שמניתי לעיל, כדי להוות ראיה לכאורה ובוודאי בשלב זה של ההליך.

גם כאשר המתלוננת מבקשת לחזור בה מתלונתה היא מנמקת זאת בבקשתו של אביה ובצורך לקבל עזרה מאביה. היא עומדת על כך שגרסתה אמת. יחד עם זאת, ברי, כי לעניין מהימנות גרסתה ומשקלה, יהיה מקום בהליך העיקרי. בשלב זה מדובר בראיות לכאורה.

לא מצאתי, כי יש בגרסאותיהם של בני משפחתה של המתלוננת, כדי לכרסם בראיות אלה. המתלוננת הסבירה כי כך יהיה ואכן כל שחזתה קרה, עד כי אביה התנה עזרה לה בביטול התלונה.

לכאורה מה לו לאב להתנות ביטול תלונה, בעזרה לבתו, אף אם הוא סבור כי בתלונה יש דברים שאינם נכונים.

לא מצאתי גם, כי יש בגרסתו של המשיב, כדי לכרסם על פני הדברים בהודעותיה של המתלוננת, דברים שבשגרה הם, כי בשלב זה של ההליך עומדת גרסה אחרת מול הגרסה האחרת וכאמור עניין זה יוכרע בהליך העיקרי.

הודעתיה של המתלוננת נתמכות בתעודה רפואית, באשר לאירוע הקודם ובצילומים באשר לאירוע הנוכחי וכמו כן היא חוזרת ועומדת על הודעותיה.

על כן ראיות לכאורה קיימות.

התנהגות זו הנטענת לכאורה, בעניינו של המשיב, מעלה מסוכנות לא מועטה כלל ועיקר. יחד עם זאת אין למשיב אין עבר בתחום זה ועל כן אני מורה, בשלב זה, על מעצרו עד החלטה אחרת ועל הפניית עותק מהחלטתי אל שירות-המבחן, על-מנת שיתן תסקיר בעניינו.

דיון בעניינו של המשיב יתקיים ביום 16.5.10 בשעה 08.30.

שירות-המבחן מתבקש להעביר תסקירו עד למועד הדיון.

המשיב יובא לדיון ע"י שב"ס.

ניתנה והודעה היום י"ב אייר תש"ע, 26/04/2010 במעמד הנוכחים.

עינת רון, שופטת

הוקלד על ידי: יעל זכריאי